הודעות אחרונות

  • פורום צרכנות | תביעות קטנות 19:00   29/03/2017 הנחה האם להנחה בארנונה מטעמי הכנסה אסור להחזיק רכב או לא רלבנטי לחישוב הזכאות להנחה נתון זה?
  • פורום תאונות דרכים 17:29   29/03/2017 תאונת שרשרת- להפעיל או לא להפעיל את... שלום רב,בחודש אוגוסט האחרון הייתי מעורב בתאונת שרשרת כאשר רכב פגע בי מאחור ואני נכנסתי ברכב שהיה ...
  • פורום דיני תעבורה 17:15   29/03/2017 האם יש גם תמרור של חנית נכה על עמוד... אם יש לך אישור (ת.ע.צ.) מהעיריה המעיד על יום הצבת התמרור כולל שעה, ויש לך דוח מאותו יום, אני מתפל...
  • פורום לשון הרע 17:07   29/03/2017 דוגמאות להמחשה לתלונה במשטרה, שהגיש מנהל בעירייה, צורף צילום, שבו נראית החשודה מוציאה כסף מהקופה הקטנה ומכניס...
  • פורום פלילי 17:00   29/03/2017 מצלמות אבטחה שלום רב,במידה ובית הקפה אינו רוצה לשתף איתך פעולה והמשטרה לא עושה את שלה במקרה זה- יש לבקש זאת בא...

ליעוץ אישי עם עו'ד

 
select
 
האם המעסיק מפריש עבורך לביטוח פנסיוני כדין?
מהן זכויות העובדים בכל הקשור לביטוח פנסיוני? מה הרציונל העומד מאחורי החובה להפריש לביטוח פנסיוני, ומה הסכנות העומדות בפני עובדים שלא מפרישים עבורם כדין?
03.02.14 | צפיות: 2463
 
 

יוצאת לחופשת לידה? דעי מהן זכויותייך

האם מקום העבודה חייב לשמור לך את מקום העבודה לאחר סיום החופשה הארוכה באותם תנאי שכר ובאותו התפקיד? ומה בדבר זכויותייך הסוציאליות? האם אלו ימשיכו להיצבר בזמן החופשה? שאלות בנוגע לנושא? כנסו ל - פורום דיני עבודה
זכויותיה של עובדת שיצאה לחופשת לידה

את עובדת במקום עבודה מזה מספר שנים, ביססת את מעמדך והפכת לאחת העובדות המוערכות בחברה, ואז ביום בהיר אחד– נכנסת להיריון. 

עברו חלפו להם תשעה חודשים וילדת בשעה טובה. מה הן זכויותייך כאשר תצאי תצאי לחופשת הלידה? האם מקום העבודה חייב לשמור לך את מקום העבודה לאחר סיום החופשה הארוכה באותם תנאי שכר ובאותו התפקיד? ומה בדבר זכויותייך הסוציאליות? האם אלו ימשיכו להיצבר בזמן החופשה?

במאמר זה ננסה לענות, בקצרה, על שאלות אלו.

רקע – חופשת לידה

חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 קובע כי חופשת לידה הינה בת עשרים ושישה שבועות (סעיף 6(ב)(1) לחוק). עובדת אשר לפני יציאתה לחופשת לידה עבדה פחות משנים עשר חודשים אצל אותו מעביד, חופשת הלידה של עובדת היא ארבעה עשר שבועות בלבד.

בחופשת הלידה לא זכאית העובדת לקבל שכר מן המעביד, אך היא זכאית לקבל תשלום דמי לידה מן המוסד לביטוח לאומי.

חשוב לזכור כי עובדת רשאית לקצר את חופשת הלידה ובלבד שחופשת הלידה לא תפחת מארבעה עשר שבועות.

מעבר לכך, עובדת רשאית להאריך את חופשת הלידה במספר חודשים כרבע ממספר חודשים שבהם עבדה באותו מקום עבודה אך לא יותר משנים עשר חודשים מיום הלידה בהתאם לחוק עבודת נשים. תקופה זו דינה כדין חופשה ללא תשלום והיא לא תבוא במנין לגבי זכויות התלויות בוותק.

על אף שהוארכה חופשת הלידה לעשרים ושישה שבועות, לא הוארכה התקופה בחוק ביטוח לאומי, התשנ"ה-1995, שבגינה משתלמים דמי לידה, ודמי הלידה משתלמים בגין תקופה של ארבעה עשר שבועות (בכפוף לתנאי זכאות לדמי הלידה בהתאם לחוק ביטוח לאומי).

צבירת זכויות בתקופת חופשת הלידה

נקדים ונאמר כי חופשת הלידה לא פוגעת בוותק של העובדת במקום העבודה, והיא ממשיכה לצבור זכויות סוציאליות במקום העבודה למעט ימי חופשה, כפי שיפורט להלן. 

צבירת ימי חופשה – חוק חופשה שנתית, תשי"א-1951, קובע כי עובד אשר עבד בפועל יותר מ- 200 ימים זכאי לימי חופשה בהתאם לוויתקו על פי החוק. אם עובד עבד פחות מכך, יחושבו ימי החופשה באופן יחסי. 
לכן, ימי היעדרותה של העובדת בשל חופשת לידה ו/או חופשה ללא תשלום, לא ייספרו לצורך זכאות לימי חופשה שנתית, שכן חופשת הלידה היא תקופה שבה העובדת לא עבדה בפועל, ולכן, בניגוד לעובד "רגיל", אשר צובר מדי חודש ימי חופשה (בהתאם לחוק או בהתאם לחוזה אישי) היולדת אינה ממשיכה לצבור ימי חופשה בחופשת הלידה.

צבירת ימי מחלה -  תקנה 4 לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), תשל"ז-1976 קובעת כי:

"הפסקות בעבודה כאמור להלן יובאו בחשבון בחישוב תקופת הזכאות לדמי מחלה: 

(1) יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי נוהג או הסכם; 

(2) אימון לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת-חירום, תשכ"ז-1967 3; 

(3) ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד; 

(4) חופשת לידה על פי חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954". 

לכן,  העובדת ממשיכה לצבור ימי מחלה בחופשת לידה. לעומת זאת, בתקופה שדינה חופשה ללא תשלום, אין זכאות לצבירת ימי מחלה.

צבירת וותק להבראה -  ההסכם הקיבוצי הכללי בדבר תשלום דמי הבראה קובע בסעיף 6(ה) כי:

"לקביעת תקופת הזכאות לא תובא בחישוב היעדרות בשל חופשה ללא תשלום וכל היעדרות בה לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד.

למניעת ספק מובהר כי לקביעת תקופת הזכאות לעניין תשלום דמי הבראה תובא בחשבון תקופת חופשת הלידה על פי החוק"

הוראות אלו הורחבו בצווי הרחבה על כל העובדים והמעבידים בישראל. לפיכך, לצורך זכאות  וחישוב דמי הבראה יובאו בחשבון בתקופת חופשת הלידה וימשיכו להיצבר לזכות העובדת, וכאשר יגיע מועד התשלום לדמי הבראה – העובדת תהיה זכאית לקבלו.

באשר לתקופה שדינה כדין חופשה ללא תשלום, אין זכאות לימי הבראה על פי צו ההרחבה בדבר תשלום דמי הבראה.

תשלומים לקופת גמל – סעיף 7א לחוק עבודת נשים שעניינו הפרשות לקופת גמל בחופשת לידה ובשמירת הריון, קובע כי:

"(א) עובד או עובדת הזכאית לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 9 (בסעיף זה - דמי לידה), או עובדת הזכאית לגמלת שמירת הריון לפי החוק האמור (בסעיף זה - גמלת שמירת הריון), והם ומעבידם או המעביד בלבד, נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך המעביד לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה או גמלת שמירת ההריון, לפי הענין, ובלבד שהעובדת או העובד שילמו בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליהם, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפו העובדת או העובד לעבוד בתקופה האמורה; סעיף קטן זה, "קופת גמל" - כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 10.

(ב) האמור בסעיף קטן (א) יחול על מעביד שהעובדת או העובד עבדו אצלו שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההריון של העובדת או של בת זוגו של העובד לפי העניין, ולענין תשלומים בתקופת הזכאות לדמי לידה - אם נוסף על כך התקיימו יחסי עובד ומעביד ביניהם בכל תקופת ההריון. 

לכן, כדי שתחול על המעביד החובה להפריש לקופת גמל בחופשת לידה צריכים להתקיים מספר תנאים כדלקמן:
1.1. העובד/ת זכאי/ת לדמי לידה על פי חוק ביטוח לאומי;
1.2. המעביד והעובד/ת נהגו להפריש לקופת גמל;
1.3. העובד/ת ממשיך/ה להפריש לקופת הגמל בחופשת הלידה;
1.4. העובד/ת עבדו שישה חודשים לפחות לפני תחילת ההריון;

בהתקיים התנאים כאמור לעיל, על המעביד להמשיך ולהפריש לקופת הגמל. 

יש לציין כי בהתאם לתנאים האלו -  עובדת שנמצאת בחופשת לידה אבל אינה זכאית לדמי לידה (מעבר ל-14 שבועות), אזי לא קיימת חובה על המעביד מכוח חוק להמשיך ולהפריש לקופת גמל.

וותק לפיצויי פיטורים - סעיף 2(5) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, קובע כי תהיה רציפות בעבודה לעניין הוותק, גם אם הייתה הפסקה בעבודה מחמת "חופשה או פגרה שלא בשכר שניתנו לעובד על פי חוק או בהסכמת המעביד". תקופת חופשת לידה היא חופשה שלא בשכר והינה ניתנת על פי חוק עבודת נשים ולכן היא לא מנתקת את הרציפות בעבודה לצורך זכאות לפיצויי פיטורים.

כמו כן, תקנה 10(3) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964, שעניינה הפסקות שאינן באות במניין לקביעת סכום הפיצויים, קובעת כי:

"תקופה של חופשה או פגרה שלא בשכר כאמור בסעיף 2(5) לחוק העודפת על 14 יום לשנת עבודה, למעט תקופה כאמור שבעדה זכאית העובדת לדמי לידה בהתאם לתוספת השביעית לחוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953" 

לכן, תקופת חופשת הלידה המזכה בדמי לידה בהתאם לחוק ביטוח לאומי תבוא במניין לצורך חישוב פיצויי הפיטורים. הארכת תקופת חופשת לידה מעבר ל- 14 שבועות, העודפת על 14 יום לשנת עבודה, לא תבוא במניין התקופה לצורך חישוב פיצויי פיטורים אולם היא לא תנתק את הרציפות בעבודה לצורך הזכאות לפיצויי פיטורים. 

תשלום שי לעובדת בחופשה לידה

על פי פסיקת בית הדין לעבודה, כאשר מעסיק מעניק לעובדיו שי או מתנה לחג, גם העובדת המצויה בחופשת לידה אמורה לקבל את השי, על מנת למנוע הפליה.

שמירת מקום העבודה ל-60 יום אחרי סיום חופשת הלידה

סעיף 9 (ג) לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 קובע איסור לפטר או ליתן הודעה מוקדמת על פיטורים לעובדת בחופשת לידה ועד 60 ימים לאחר תום חופשת הלידה, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה (כיום הממונה על עובדת נשים מטעם משרד הכלכלה), אשר לא יתיר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון.

מאחר ובקשה להיתר לפיטורין לוקחת יותר מחודשיים ימיים – בפועל קיימת הגנה מוחלטת לעובדת החוזרת מחופשת לידה וזאת לתקופה של 60 יום לכל הפחות.

במקביל סעיף 9 א (א)  לחוק עבודת נשים קובע איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי סעיף 9, בתקופה שבה חלה ההגבלה, כלומר עד 60 ימים לאחר תום חופשת הלידה, אלא בהיתר כאמור.

הרציונל שעומד מאחורי הסעיפים הוא להבטיח את חזרתה של העובדת לאותו תפקיד במקום העבודה לאחר סיום חופשת הלידה ולמנוע מן המעביד לסכל את האפשרות שלה לחזור ולהשתלב במעגל העבודה ולהוכיח את יכולתיה – גם לאחרי ההיעדרות הממושכת מן העבודה. 

במילים פשוטות, זהו סוג של החזרת האיזון ושמירת יחסי הכוחות בין המעביד לעובדת, אשר נמצאת במצב של חולשה ואי וודאות כאשר היא עוזבת את מקום העבודה לתקופה ארוכה.

בפסיקה נקבע כי האיזון של זכות היולדת לעבוד מול זכותו הניהולית של המעביד נעשה בחוק עבודת נשים, האוסר על המעביד לפטר את העובדת בתקופת 60 הימים ומחייב אותו על פי תכליתו להשיבה לעבודה. כךך תוכל העובדת להוציא לפועל את זכותה לעסוק בעבודה ממנה תפיק סיפוק והערכה, להתקדם ולממש את יכולותיה ומיומנותה במקום העבודה בו עבדה עובר ללידה, בלי שתהא חשופה לאפשרות להיות מפוטרת בשל הלידה והיציאה לחופשת לידה- כן  תקופות המנתקות אותה לזמן לא מועט ממקום העבודה.

בשורה התחתונה, על המעסיק להשיב את העובדת לאותה עבודה בה עבדה קודם להריון וללידה, באותם תנאים בהן עבדה ולתת לה הזדמנות להוכיח עצמה בשובה, וזאת לפרק זמן של 60 יום לפחות. אם ירצה לפטר אותה לאחר תקופה זו, יהיה חייב לנקוט בהליך מסודר של שימוע, בהתאם לזכות יסוד זו המוקנית לכל עובד בישראל. 
שאלות בנוגע לנושא? כנסו ל - פורום דיני עבודה
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.
דרג את המאמר
(5), 3הצבעות

אודות הכותב

עוד ליאור חאיק

עו"ד ליאור חאיק

משרד עו"ד ליאור חאיק עוסק בתחום המשפט האזרחי-מסחרי על כל רבדיו. לפרטים נוספים אודות עו"ד ליאור חאיק

מאמרים נוספים מאת עו"ד ליאור חאיק

"שכחו אותי בשדה התעופה" – אחריותו של מדריך בטיול מ...

24/11/2016   מאת: עו"ד ליאור חאיק מאות אלפי ישראלים בוחרים לטוס מדי שנה בטיול מאורגן, מתוך מחשבה כי בכך יחסכו...

כיצד אפשר לתבוע חברה זרה שאינה מקיימת פעילות בישרא...

29/12/2015   מאת: עו"ד ליאור חאיק כיצד ובאיזה אופן אפשר להגיש תביעה קטנה נגד חברה זרה שאינה מקיימת פעילות עסק...
אין להוסיף תגובה המנוגדת לתקנון האתר

תגובות

לא התקבלו תגובות למאמר