באיזו עילה חוקית ניתן לבקש שלא להתגייס לשירות צבאי

רבים תוהים ושואלים כיצד ניתן להימנע משירות צבאי. ישנם כאלו שחוששים, ישנם כאלו שסובלים מבעיות חברתיות או בריאותיות, וישנם אנשים שפשוט לא מעוניינים לשרת בצבא, מסיבותיהם האישיות. על כן, נשאלת השאלה מהן הדרכים החוקיות שיכולות לסייע לנו לא להתגייס. על כך, במאמר שלהלן. 

האם חייבים להתגייס לצה"ל?

אכן כן. בישראל קובע חוק שירות הביטחון, [נוסח משולב], תשמ"ו- 1986 כי כל אזרח יהיה חייב בשירות צבאי, למעט מספר מגזרים שפטורים מכך בהתאם להחלטות היסטוריות (לרוב מדובר באוכלוסייה המוסלמית והנוצרית בארץ). הסיבה לקיומו של גיוס חובה בישראל, היא המצב הביטחוני השורר בארץ מיום הקמת המדינה, שהרי בכל זאת מדינת ישראל היא עדיין מדינה המוקפת בלא מעט אויבים. 

כיצד הצבא מחליט היכן אשרת?

לקראת הגיוס הצבאי, אזרחים המיועדים לשירות ביטחון (שנקראים בקיצור: "מלשבים") מקבלים צו גיוס. אותו צו למעשה מהווה זימון למבדקים רפואיים ומבחני כשירות. באמצעות אותם מבחנים, קובע הצבא מה תהיה הקב"א (כלומר: "קבוצת האיכות"), וכן מה יהיה הפרופיל הרפואי של המיועד לשירות ביטחון. כדי לקבוע את הפרופיל הרפואי, עורך הצבא מבחנים רפואיים ומגוון מבדקים. לעיתים כאשר יש צורך בבדיקות נוספות, יזמן הצבא את המלש"ב בצו נוסף. את "קבוצת האיכות", קובע הצבא באמצעות מבחנים פסיכוטכניים, וכן גם ראיון אישי. 

ככל שהציון קבוצת האיכות יהיה גבוה יותר, וכך הפרופיל, כך התפקיד אליו ישובץ המלש"ב יהיה מסווג וכנראה שאיכותי יותר, וכן ייתכן שגם במקרים כאלו ייועד המלש"ב לשירות קרבי (אך לא בהכרח). ככל שהפרופיל הרפואי יהיה נמוך יותר, כך גם הסיכוי לשירות קרבי יהיה נמוך יותר, וכן ככל שקבוצת האיכות תהיה נמוכה, כך ייתכן והמלש"ב ייועד לתפקידים פשוטים יותר. יוער שעל קביעת הקב"א ועל הפרופיל הרפואי אפשר לחלוק, אך על כך לא נרחיב במאמר זה. 

באיזו עילה חוקית ניתן לבקש שלא להתגייס לשירות צבאי? 

ישנם לא מעט אנשים שלקראת הצו גיוס, או במעמד הצו, או לאחריו, או אף לאחר הגיוס לצבא מחליטים שהם אינם מעוניינים לשרת בצבא. כדי להימנע משירות צבאי, ישנן כמה אופציות לפיהן אפשר לפעול. אך יודגש, כי סוגיית החלת חובת השירות הצבאי בישראל על כלל האוכלוסייה הרלוונטית היא בוודאי נושא החוצה מגזרים ומגדרים, ואין המאמר דנא מבקש להביע עמדה בנושא או לקרוא חלילה להשתמטות משירות צבאי אלא להציג את המצב העובדתי והחוקי העומד בפני מי שאינו מעוניין להתגייס. 

פטור מטעמים רפואיים: בשלבי מיון, כל מלש"ב עובר סדרה של בדיקות רפואיות, בסיומן מותאם לו פרופיל רפואי ההולם את מצבו הרפואי נכון לעת הבדיקה. הפרופיל היחיד שיש בו כדי לפטור מחובת הגיוס הוא פרופיל 21 (להבדיל מפרופיל 24 זמני, עד לשיפור המצב הרפואי). פרופיל זה עשוי (או עלול, תלוי את מי שואלים) להיות מותאם בשל בעיה פיזיולוגית וזאת על בסיס בדיקת רופא מומחה או על בסיס בדיקה על ידי קב"ן או פסיכיאטר. חשוב להבחין – קב"ן (קצין בריאות הנפש) הינו פסיכולוג קליני בהשכלת ואילו פסיכיאטר הינו רופא ורק רופא רשאי להמליץ על פרופיל רפואי זה אחר. אחרי רעיון עם קב"ן ובמידה וזה האחרון סבר כי הינכם סובלים מבעיה נפשית העולה לכדי בעיה פסיכיאטרית, הוא יפנה אתכם הלאה לבדיקת הפסיכיאטר. יצוין עוד, כי במקרים מסוימים קב"ן מוסמך להמליץ כי תובאו בפני ועדת התאמה לשירות עובר למועד גיוסכם וזאת על רקע חשד לקשיי הסתגלות צפויים לשירות צבאי שאינם עולים אמנם עדי כדי הפרעה נפשית של ממש. על כל קביעת פרופיל, נמוך או גבוה, ניתן להגיש ערר בפני תא הוועדות של חיל הרפואה. 

פטור מטעמי מצפון: פטור משירות צבאי על רקע טעמי מצפון, לרבות ובעיקר פציפיזם הינו נדיר ביותר ומוכרע באמצעות "ועדת מצפון" המתכנסת ודנה בעניינו של כל מלש"ב הטוען כי אין באפשרותו להתגייס בשל היעדר אפשרות מצפונית לשרת בצבא הגנה לישראל. יצוין, כי שיוך פוליטי כזה או אחר (שמאל קיצוני לעומת נוער גבעות), לעולם לא יהיה בו די כדי להטעים את מתן הפטור.

פטור מטעמי דת: מיועדת לשירות בטחון, אשר מנהל אורח חיים דתי כך ששירות צבאי עלול למנוע בניהול אורח חיים שכזה, רשאית להגיש בקשה לפטור משירות צבאי מטעמי דת, לא יאוחר מ- 90 יום לפני מועד הגיוס המיועד. על הבקשה להיות מבוססת על הצהרה בפני גורם מוסמך בבית דין רבני בדבר ניהול אורח חיים דתי וכן מומלץ לגבותה במסמכים מרבנים וגורמי דת שונים המכירים את המלש"בית ואת אורח החיים הדתי אותו היא מנהלת. במקרה של ספק, תתכנס בעניינכן "ועדת דת" אשר עלולה לתחקר את רקעכן הדתי, לרבות שאלות בנושא שמירת מצוות וכיו"ב ובמקרים חריגים אף להפעיל חוקר פרטי מטעם משרד הביטחון שתפקידו להתחקות אחריכן על מנת לאשר או להפריך את ניהול אורח החיים הדתי הנטען על ידכן. 

פטור בשל חתונה: הצבא נוהג ככלל לפטור נשים משירות צבאי במקרים שבהם מדובר באישה נשואה. אכן, קיימת תופעה של נשים שמתחתנות לשם קבלת פטור משירות צבאי, ומתגרשות לאחר קבלת הפטור. כמו כן, אימהות לילדים מקבלות פטור באופן כמעט אוטומטי לאחר קבלת אישור רפואי בדבר קיומו של הריון. יש להוכיח רק את עצם הנישואין, וזאת באמצעות תעודת נישואין (לרבות תעודת נישואין שנערכו במדינה זרה).  

פטור מטעמים כלכליים: חובת הגיוס חלה על כלל האוכלוסיה הרלוונטית ועוני אינו יכול, ככלל, להוות סיבה למתן פטור משירות צבאי. עם זאת, במסגרת הליכי טרום גיוס יש באפשרות המלש"ב להציג בפני גורמי הת"ש (תנאי שירות) ביחידת מיטב האחראית על סוגיות הגיוס והפטור משירות צבאי, מסמכים אודות מצוקה כלכלית של משפחת המלב"ש. הדגש יושם על השאלה האם היעדרות המלש"ב מביתו במהלך השירות הצבאי וכפועל יוצא מכך – היעדר אפשרות לסייע בפרנסת המשפחה, עלולים לפגוע פגיעה אנושה בכלכלת המשפחה ולהחריף את המצוקה בה שרויה. לרוב, גורמי הת"ש נוטים להציע למלש"בים במצבים כגון אלו סיוע כלכלי או אחר, כגון שירות קרוב לבית, סיוע בתלושי מזון, מוצרי חשמל וכיו"ב. גורמי הת"ש לא ימהרו לפטור מלש"ב משירות צבאי אלא ינסו תחילה לעשות ככל הניתן על מנת להקל על השירות הצבאי ורק במידה והנסיון לא יצלח – תפטור ועדת התאמה לשירות את המלש"ב (או כבר בהיותו חייל) משירות בטחון.