במדינת ישראל הליכי הנישואין והגירושין נקבעים על פי הדת (או במילים מדויקות יותר – "העדה הדתית") אליה משתייכים בני הזוג. כך למשל, סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 קובע כי "עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים". סעיף 2 לאותו החוק קובע כי "נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה" (סעיפים דומים קיימים גם לגבי בני הדתות האחרות).
היות והיהדות לא מכירה בנישואים בין-דתיים לא יכולים בני זוג מדתות שונות המבקשים להינשא לעשות זאת בארץ ונאלצים לערוך את טקס הנישואים בחו"ל (יעד נישואים פופולארי מאוד בקרב ישראלים רבים הינו האי קפריסין, בשל קרבתו לישראל). לאחר הטקס בחו"ל חוזרים בני הזוג לישראל ורושמים עצמם במשרד הפנים כנשואים בהתבסס על תעודת הנישואין שבידיהם. בנקודה זו יש לקוות שחייהם כבני זוג יימשכו באושר ובעושר עד תום ימי חייהם.
עם זאת, לעיתים נוצר צורך לפרק את החבילה ולהשתחרר מקשר הנישואין. כיצד עושים זאת? המדינה שבשטחה התחתנו בני הזוג לא תערוך להם גם גירושים ובתי הדין הרבניים כלל לא מכירים בתוקפם של נישואים בין יהודי ללא-יהודי וממילא לא מוכנים לדון בתביעת הגירושין. בדיוק לצורך כך קיים הליך של התרת נישואין.
הליך התרת נישואין מיועד לנישואין מעורבים בהם בני הזוג משתייכים לדתות שונות או שאינם משתייכים לדת המוכרת בארץ, ולמקרים בהם אחד מבני הזוג מוגדר חסר דת. בני זוג שאין באפשרותם לפנות לבית דין דתי רשאים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, על פי חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט- 1969, ולהגיש תובענה להתרת נישואין.
על פי החוק, עם הגשת התובענה לבית משפט לענייני משפחה יפנה סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה לראשי בתי הדין הדתיים על מנת לברר האם יש צורך לקיים הליך גירושין דתי. במידת הצורך, יועבר התיק לבית הדין הדתי כדי שזה יכריע בנושא התרת הנישואים אחרת יפסוק בית המשפט לענייני משפחה על התרת הנישואין ויקבע כי בני הזוג גרושים. עם פסק הדין ניתן לפנות ללשכות רשות האוכלוסין שבמשרד הפנים על מנת שירשום את בני הזוג כגרושים.
חשוב לדעת כי בניגוד לגירושין בבית דין רבני שחייבים להיעשות בהסכמת שני הצדדים, התרת נישואין נתונה לפסיקת בית המשפט – במקרים מסוימים יחליט בית המשפט על התרת נישואין אף ללא הסכמת בן הזוג השני!
ישנה חשיבות רבה לייצוג משפטי מקצועי בתיקים שכאלו שכן ניסוח התובענה עשוי להשפיע הן על תוצאות ההליך (למשל – העברת הדיון לבית דין דתי, דבר שיגרור במרבית המקרים הדיינות ארוכה, יקרה ומיותרת) והן על הפרוצדורה שתינקט בבית המשפט לענייני משפחה.
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו
מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל
דעת עצמו בלבד.