מבנה הרשות השופטת בישראל

כמו בכל מדינה מתוקנת, מערכת המשפט בישראל בנויה על היררכיה: ישנן ערכאות נמוכות בהן דנים על מקרים קלים יחסים, וישנן ערכאות גבוהות יותר בהן דנים על מקרים חמורים. כבר בתנ"ך כתוב שיתרו ייעץ למשה רבנו להאציל סמכות לשופטים זוטרים לדון במקרים פשוטים יחסית, ולהשאיר לעצמו רק את המקרים המורכבים ביותר. 

בישראל ההיררכיה בנויה משלש קומות: הערכאה הכי נמוכה היא בית משפט שלום, מעליה – בית משפט מחוזי, ומעליה – בית המשפט העליון. בית משפט שלום מוסמך לדון במרבית המקרים הפשוטים יחסית, ובית המשפט המחוזי דן בכל המקרים המורכבים יותר. לעומתם, בית המשפט העליון הינו ערכאת ערעור בלבד [וכפי שאסביר מיד].

אם קיבלתם פסיקה בבית משפט שלום ואינכם מרוצים ממנה, תוכלו להגיש ערעור בבית משפט המחוזי. בית משפט המחוזי מהווה ערכאת ערעור על החלטות בית משפט השלום, זאת במקביל להיותו ערכאה ראשונה הדנה בנושאים מורכבים שאינם בסמכותו של בית משפט השלום, כפי שהסברתי לעיל.

בית משפט המחוזי רשאי לדון בכל נושא, ומשכך בית משפט העליון אינו אלא ערכאת ערעור על החלטותיו של בית משפט המחוזי.

הערכאה אולי המוכרת מכל היא "בג"ץ". בג"ץ הוא למעשה בית המשפט העליון - בשבתו כבית משפט לענייני צדק. בשבתו כבג"ץ, בית המשפט העליון אינו משמש ערכאת ערעור על החלטות בית משפט המחוזי, אלא דן באופן ישיר בעתירות שעניינן חוסר צדק.

במסגרת סמכות זו, בג"ץ עשוי אפילו לדון בעתירה המוגשת על ידי אזרח פשוט או על ידי עמותה המתלוננים על חוסר צדק שנעשה עימם. כמו כן, במסגרת זו, בג"ץ בוחן החלטות של רשויות ציבוריות, מנהליות וממשלתיות, ועשוי לפסול החלטה שנתקבלה בממשלה. כללו של דבר: בג"ץ הוא הסעד לצדק של כל אזרח ואזרח במדינה.

אגב, בג"ץ הוא הדרך לתקוף החלטה של בית דין הרבני העליון. אם אתם סבורים כי בית הדין הרבני העליון קיבל החלטה בלתי צודקת, ניתן לפנות לסעד מבג"ץ. אולם, אין משמעות הדבר שבג"ץ הוא ערכאת ערעור על בית הדין הרבני העליון. אי לכך, רק במקרים של חוסר צדק קיצוני, בג"ץ יתערב.

מלבד הערכאות האמורות, ישנם בתי משפט מיוחדים שעוסקים רק בתחומים מסוימים. כזה הוא בית משפט לענייני משפחה, המהווה ערכאת דיון בדרגת בית משפט שלום, אך עוסק רק בדיני משפחה. דיני משפחה כוללים סוגיות כמו חלוקת רכוש בין בני זוג, מזונות ילדים, משמורת והסדרי ראייה.

בית משפט מיוחד נוסף הוא בית משפט לעניינים מנהליים. בית משפט זה הוא בית משפט מחוזי - בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. תפקידו של בית משפט זה הוא לדון בעתירות כנגד החלטות של רשויות ציבוריות.

מלבד בתי הדין האזרחיים, מערכת המשפט בישראל כוללת גם את בתי הדין הדתיים. בית הדין הדתי עבור הציבור היהודי הוא בית הדין הרבני, וסמכותו היא לדון בנושאים דתיים כמו גיור וכן בנושאים הנוגעים לדיני נישואין וגירושין [אגב, ישנם גם בתי דין דתיים מוסלמים, נוצריים ודרוזים עבור אזרחים מעדות אלה].

דיני נישואין וגירושין של בני זוג יהודים מצויים בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני, אשר דן בהם על פי ההלכה והמסורת היהודית. על כן, בני זוג יהודים המעוניינים להתחתן או להתגרש צריכים לעבור במדרגות הרבנות.