בדרך כלל, הקונוטציות השכיחות העולות במסגרת הליך הגירושין הן: הרבנות, כסף, עורכי דין, חלוקת הרכוש והבית המשותף, ובכלל זה, כל מה שכרוך בניהול ההליך וסיומו. אך באופן מאוד תמוה, נוטים בני הזוג המתגרשים לשכוח פרט אחד מהותי ביותר, והוא כי בשלב הגירושין ישנו צד שלישי תמים- הילדים. בארץ, לפי הערכות, כל ילד שלישי הוא ילד להורים גרושים.
לגירושין, השפעה מהותית על הילדים, בכל מצב, בין אם הגירושין נעשים בצורה מהירה ושקטה, ובין ובמיוחד כאשר הגירושין נעשים בצורה קשה וכאובה. אך מהי בעצם ההשפעה של הגירושין על הילדים? כיצד היא באה לידי ביטוי?
מהו הקושי אותו חווים ילדים בשלב הגירושין?
עבור הילדים, הליך הגירושין הוא חוויה של אובדן משפחה במבנה שעליו הילד גדל התחנך והכיר. במסגרת אותה חוויה, של פירוק התא המשפחתי, הילד חווה בעצם "התמוטטות" של מקור הביטחון הבסיסי שלו, ובכך בעצם כל התא המשפחתי שלו מתערער. יוער גם באותו הקשר, שלהבדיל מאנשים בוגרים, ילדים מתקשים להבין את השינויים שחלים בחייהם.
קושי נוסף, נעוץ בעובדה שילדים תלויים בהוריהם, והגירושין מביאים עימם שינויים ואילוצים בלתי נמנעים לעיתים. לא אחת, הילדים "מאבדים" לא רק את ההורה שיצא מהבית, אלא גם את ההורה השני כפי שהכירו לפני המשבר. לדוגמא, למשפחה החד-הורית, נוסף לפתע נטל חדש, בדמות משימות נוספות שהתחלקו קודם לכן בין בני הזוג. אך עתה, ההורה נאלץ בעקבות מצוקה כלכלית, לעבוד יותר שעות, כאשר החוסר בכלל, והחוסר הכלכלי לדוגמא שנוצר, פוגע במישרין ביחסים עם הילדים.
כיצד הליך הגירושין משפיע על ילדים?
מחקרים פסיכולוגים קליניים, אשר בחנו את השלכות הגירושין על ילדים, מראים כי ילדים ובני נוער מושפעים ממגוון תסמינים בשלב הגירושין. תסמינים אשר ניתן לסווג לשלושה סוגים עיקריים:
האחד, בא לידי ביטוי בתגובות ערכיות ורגשיות למשבר שפקד את ההורים, כגון: פחד, כעס, צער וכמיהה להורה השני, הלא משמורן.
השני, כולל תגובות שמותאמות לגיל ספציפי אך אינן מתאימות ודומות בעוצמתן. לדוגמא: בינקות ועד גיל שנה ניתן לצפות בעלייה בצורך במגע פיזי, ואף בבכי מופרז.
מגיל שנה עד 3, לא אחת ניתן לזהות התנהגות תלותית, וצורך במגע וקירבה מההורה בעל המשמורת.
בגילאים 6-3, ניתן לזהות אצל ילדים עצב, עצבנות ותוקפנות.
בגילאים 6-12, ניתן לעיתים לזהות כי ילדים מגלים קושי להתרכז בבית-הספר, קושי זה בא לידי ביטוי בירידה בהישגים הלימודיים- לדוגמא.
השלישי כולל הפרעות פסיכולוגיות, בין היתר- דיכאון. אצל ילדים קטנים ניתן לזהות לדוגמא עלייה בסיוטים בלילה, הרטבה במיטה, ועוד.
האם הגירושין משפיעים על ילדים גם בגיל מבוגר?
גם בעתיד הרחוק יותר, כאשר הילדים בוגרים ומתבגרים, ניתן למצוא השלכות ארוכות טווח שיש להליך גירושין על ילדים. לדוגמא, לחוויית הגירושין נמצא קשר ישיר לשימוש בחומרים מסוכנים והתמכרויות, ואף למספר רב של מערכות יחסים לא יציבות, הישגים אקדמיים נמוכים, עבריינות, הפרעות פסיכולוגיות ועוד.
כמובן שכל ההשפעות המתוארות עד כה, אינן קבועות, והן משתנות בהתאם לסוג הגירושין, לאופן ההתנהלות וההתנהגות של ההורים ואופן הטיפול שלהם עם ילדיהם. בנוסף, אותן תגובות יכולות להתרכך ככל שהילדים נהנים מתמיכה רחבה יותר מההורים ומבני המשפחה הקרובה.
כיצד אפשר להקל על ילדים בהליך הגירושין?
בהחלט ניתן לקיים מספר פעולות אשר תוכלנה לסייע לילדים בשיפור חוויית הגירושין ובכך, להפחית גם את ההשפעות השליליות על חייהם הנובעות מהליך הגירושין.
ראשית, חשוב שההורים יסבירו ויפשטו לילדים את המתרחש ביניהם, בשפה פשוטה, שאותה הם יוכלו להבין. כמו כן, על ההורים לשתף פעולה ביניהם ללא תלות באופן הגירושין ובמנתק מהמחלוקת הקיימת ביניהם, וכן, על ההורים לנהוג באופן קורקטי בינם לבין עצמם, ובמיוחד כאשר ילדיהם בסביבה.
שנית, על ההורים לא לערב את הילדים בכל הקשור ליחסיהם. שהרי ילדים קולטים כל מתח ומריבה. עליהם לשמור על תקשורת תכופה ועדכונים שוטפים לגבי ילדיהם. זאת על מנת לשמור על חזות מאוחדת של אב ואם שעובדים יחד בכל הקשור לילדיהם המשותפים.
שלישית, על ההורים לחתור ולשאוף להגיע להסדרי ראייה בהקדם, ולא פחות חשוב מכך - לקיימם באדיקות. נושא הסדרי הראיה הוא משמעותי, שכן מילוי וביצוע הסדרי ראיה, מאפשר יצירת סדר חדש ומהיר לילדים, סדר אשר מקל עליהם בשלב הגירושין ובעצם מעביר אותם במהירות לשגרה חדשה, שהיא משמעותית לילדים כאמור.
רביעית, בסופו של דבר, ילדים בכלל, וילדים החווים הליך גירושין זקוקים בסך הכל לתמיכה עקבית וממושכת, ולאוזן קשבת מצד כל המבוגרים בחייהם: הורים, סבים וסבתות, ודודים. חשוב להסתייע באותם הגורמים. אך כאמור, הכי חשוב הוא לתמוך בילדים, ללוות אותם, ולהראות להם שההורים אומנם התגרשו אחד מהשני, אך לא התגרשו מהם- מהילדים.