בתוכנית אורות לתעסוקה נקבע כי הפעלת מרכזי תעסוקה תיערך באמצעות תאגיד שהמדינה התקשרה איתו, ולמעשה בהתקשרות זו הופרטו שירותי הרווחה על פי ס' 38 לחוק אורות לתעסוקה.
דו"ח מבקר המדינה קבע כי הפעלת התוכנית, בעיקר בשנה הראשונה לניסוי, התאפיינה בכשלים מגוונים. כשלים אלה נבעו בחלקם מהיעדר התאמה בין מאפייני התוכנית לצורכי המשתתפים ולמגבלות שוק העבודה.
ניתן להניח שהכשלים נבעו גם עקב יכולתם המוגבלת של מפעילי המרכזים והמנהלים, אשר באחריותם הטיפול בפועל במשתתפים, ליישם את היעדים התעסוקתיים.
הסיבה לכשלי התוכנית ולביקורת הציבורית שהופנתה כלפיה נעוצה בבעיות תכנון, הקשורות לעובדה שהוחלט להפקיד את הפעלת התוכנית בידי חברות הפועלות למטרות רווח, ולתגמל אותן בעיקר בתמורה לצמצום מספרם של מקבלי גמלות ושילובם
בשוק העבודה. תגמול מן הסוג הזה הביא לכך שהחברות הללו פעלו לצירוף מהיר של משתתפים לשוק העבודה, בלי שנעשו מאמצים מספקים להבטיח כי המשרות יאפשרו שיפור לאורך זמן במצב התעסוקתי וברמת החיים.
המגמה שאפיינה את התוכנית הניסיונית היא הכללתם בתוכנית של כל מקבלי גמלת הבטחת ההכנסה, בלי למיינם ובלי לוודא כי קיים סיכוי סביר לכך שהמשתתפים אכן יוכלו להשתלב בשוק העבודה, והתוכנית לא כללה מנגנון שיאפשר לשחרר משתתפים שאין סיכוי סביר לשלבם בשוק העבודה.
העובדה שכמחצית מהמשתתפים בתוכנית שהו למעלה משנה במרכזים בלי שנמצאה תעסוקה עבורם מלמדת על מגבלה ברורה במבנה התוכנית.
כשל נוסף הינו מגבלת הכלים העומדים לרשות מפעילי התוכנית: התפיסה שעמדה לעיני המתכננים הייתה שעדיף להביא לשילובם המהיר של המשתתפים בשוק העבודה, מתוך הנחה ששילוב מהיר וצבירת ניסיון מספקים אמצעי חשוב למי ששהו זמן רב מחוץ לשוק העבודה.
כתוצאה מכך, האמצעים שעמדו לרשות המשתתפים היו בעיקר חיפוש עבודה אינטנסיבי וקורסים קצרי מועד ללימוד הדרכים לחיפוש עבודה ולכתיבת קורות חיים, וכן קורסים בסיסיים בעברית ובמחשבים וכיו"ב. הדרך היחידה כמעט שעמדה לרשות המרכזים לטיפול במי שנותרו בהם הייתה שירות בקהילה – מעין עבודות יזומות במסגרות ציבוריות שונות.
אף שאפשרות זו נועדה במקור לספק ניסיון תעסוקתי לחסרים אותו, נעשה שימוש נרחב באמצעי זה לצורך מתן מענה לאלה שהמרכז לא הצליח להעסיקם. מגמה זו עוררה תרעומת גדולה, בקרב המשתתפים ובקרב ארגונים חברתיים. זאת ועוד, ניכר היה כי יוזמי התוכנית במשרד האוצר ראו בה כלי לצמצום מספרם של מקבלי הגמלות ולהקטנת ההוצאה הציבורית, וכי הם לא הביאו בחשבון את ההשלכות השליליות האפשריות על יחידים ומשפחות.
ההתעקשות להפעיל את התוכנית על ידי חברות פרטיות (ולא על ידי מלכ"רים או גורמים ציבוריים) רק העצימה תחושה זו בקרב מבקרי התוכנית.
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו
מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל
דעת עצמו בלבד.