לתשומת לב היצואנים הישראליים: בית המשפט בארה"ב מרחיב את האחריות האישית בגין הפר

על אף שאופן והיקף יישום ההחלטה ואכיפתה על ידי CBP טרם ברורים, השלכותיה האפשריות מושכות תשומת לב רבה מכל העוסקים, במישרין ובעקיפין, בקשור ליבוא לארה"ב, ועל כך נרחיב בסקירה זו.

המצב המשפטי בטרם מתן ההחלטה

החוק האמריקאי בענייני עבירות בתחום המכס ( 19 U.S.C. 1592- "החוק" או "סעיף 1592") קובע ענישה בגין רשלנות, הונאה ומרמה הקשורים בעסקאות יבוא. במהלך העניינים הרגיל, ה-CBP יבקש להעמיד לדין כאחראי לפעולה האסורה (רשלנות, מרמה וכד') את הבעלים, הרוכש או הנמען של הטובין המיובאים ומי שערך את עבודת הניירת והגישה (על פי הגדרת החוק - "Importer of record" או "הגורם האחראי"). פרקטיקה זו, אשר בה היגיון רב, הייתה נהוגה במשך שנים רבות על ידי ה-CBP, כך שהיה ברור לכל כי היחיד שעלול להיחשב כאחראי ולעמוד לדין כמפר הוא אותו גורם אחראי (זאת כמובן בהיעדר ראיות המצביעות על שיתוף פעולה עם גורם אחר שתמך בהפרה).

יובהר כי "הגורם האחראי" מוגדר כגוף האמון על כך שיבוא הטובין עולה בקנה אחד עם החוק והרגולציות הרלוונטיים, הגשת הניירת בקשר לחבות המס וכן תשלום מסי היבוא שחרור הטובין. לאור הגדרה זו, ברור כי לא מדובר בכל גורם בשרשרת היבוא, ובוודאי שלא בצד לעסקה או בנושא משרה שאינו אחראי באופן ישיר לפעולות המנויות.

מצב זה יצר סיכון מוגדר ומוגבל עבור העוסקים בענף המסחר הבינלאומי, ואפשר קיום מציאות "בטוחה" יחסית עבור מי שאינם נחשבים לגורם האחראי. ההחלטה שניתנה על ידי בית המשפט האמריקאי בחודש ספטמבר האחרון, משנה את פני המצב המשפטי המתואר לעיל.

המקרה, ההחלטה ומשמעויותיה

ה-CBP הטיל עיצום כספי (Civil Penalty) בגין רשלנות חמורה נגד חברת Trek Leather Inc., שהינה הגורם האחראי במקרה זה, ונגד נשיא החברה ובעל המניות היחיד בה. על פי עובדות המקרה, נעשתה הנמכת ערך משמעותית של הטובין המיובאים במסגרת הדיווח המתחייב בניירת שהוגשה לבחינת ה-CBP בעת היבוא. בעקבות הנמכת הערך, שילמה החברה בסכום של מסי יבוא הנמוך בהרבה מחבות המס האמיתית, לו הייתה מוגשת ניירת שאינה כוזבת. 

בערכאות המוקדמות, נטען כי אכן מדובר ברשלנות של החברה, אשר במקרה זה הינה "הגורם האחראי", אך לא ניתן להרשיע את נשיא החברה, שכן רק הגורם האחראי יכול לשאת באחריות לפי החוק, ומשום שנשיא החברה אינו הגורם האחראי, לא ניתן לחייבו בתשלום אישי של העיצום הכספי. טענה זו נתקבלה ואחריות נשיא החברה לא הורחבה.

בערעור שהוגש על ידי ה-CBP בפני הערכאה הפדראלית, ההחלטה נהפכה פה אחד: לאחר ניתוח משפטי של הסוגיה, נדחתה הטענה לפיה רק הגורם האחראי יכול לשאת באחריות לפי החוק. על פי ניתוח בית המשפט, כוונת המחוקק הייתה לכלול במסגרת החוק לא רק את הגורם האחראי, אלא כל אדם המכניס או מנסה להכניס טובין תוך רשלנות, הונאה או מרמה. בהמשך לקביעה זו, קבע בית המשפט כי הכנסת הטובין לארה"ב על ידי נשיא החברה תוך הנמכת ערכם הינו מעשה שלכל הפחות מהווה רשלנות חמורה, ועל פי התוכן שיצק בית המשפט לכוונת המחוקק – ניתן לקבוע כי בעל המניות נושא באחריות בגין מעשה זה.

משמעותה של החלטה זו עלולה להיות הרת גורל ובעלת השלכות מרחיקות לכת: לאור קביעת בית המשפט ויחסו למונח "כל אדם", הרי שכל אדם המעורב בעסקאות יבוא טובין לארה"ב נמצא בסיכון להיחשב כנושא באחריות על פי החוק. 

חשוב להדגיש עוד יותר כי בית המשפט מצא לנכון להעיר כי אף אדם שאינו מצוי בארה"ב, וביצע פעולות שיכולות להיחשב כרשלנות, הונאה או מרמה שלא בארה"ב (למשל פעולות שננקטו על ידי הספק או המתווך), עלול למצוא עצמו עומד לדין בבית המשפט האמריקאי.

יתר על כן, קבע בית המשפט כי גם אם מדובר, כמו במקרה של ההחלטה דנן, בנושא משרה בתאגיד, יש אפשרות להטיל עליו את האחריות מבלי לבצע הרמת מסך לחברה.

המצב בישראל

בישראל, תוכן הסדרי כופר הכסף, שהינם הכלי הדומה ביותר ל- Civil Penalty האמריקאי, הנחתמים בין רשות המכס למפרי הדין – חסויים, ועל כן לא ניתן להגדיר מראש האם קיימת אחריות אישית או לא. 

גם בישראל ניתן להטיל אחריות על גורמים אחרים שאינם היבואן, למשל, סעיף 22(ב) לחוק סוכני המכס מאפשר, בנסיבות חריגות, להטיל אחריות אישית על סוכן המכס לתשלום מסי היבוא- במקום היבואן, אם הוכח שסוכן המכס סייע ליבואן להשתמט מתשלום מסי יבוא. 

פנינו לאן?

כאמור, מדובר בפסיקה משמעותית ותקדימית הן בדרך שהיא מתווה והן בתוצאות אליהן היא מובילה. בזמן הקרוב צפוי כי יוגש ערעור על ההחלטה המדוברת, או, כברירה אחרונה, פניה למחוקק בכדי שיתקן את החקיקה הקיימת ויביא לשינוי המתבקש. 

עד אז, ראוי כי כל העוסק ביבוא לארה"ב, כולל יצואנים, ספקים ומתווכים (כמו גם עובדיהם) בישראל, יזהרו וישקלו היטב ובקפידה את צעדיהם בעת עסקאות יבוא סחורה לארה"ב, שכן משהורחבה רשתו של סעיף 1592 כך שיחול על כל אדם אף אם אינו מצוי בארה"ב, חבל עלול להיות מונח על צווארם של עוסקים רבים. 

ההחלטה:
United States v. Trek Leather, Inc. No. 2011- 1527, 2014 U.S. App. LEXIS 17746 (Fed. Cir. Sept. 16, 2014(.