על הסיכונים שבהסכמים פיקטיביים בין קרובים

עסקאות מלאכותיות שכאלה, המכונות בדיני החוזים "הסכמים למראית עין", נערכות תדיר בקרב אנשים קרובים הודות ליחסי האמון המיוחדים ששוררים ביניהם. קרובים בוטחים זה בזה ומוכנים להפקיד את סודם איש בידי רעהו. 

אלא שגם יחסים בין קרובים יודעים תמורות, ולא תמיד תמורות "סימפטיות". מה יעלה אפוא בגורלו של חוזה פיקטיבי לאחר שאחד הצדדים לו "מתהפך" על השני ולפתע מבקש לקיים את ההסכם (השקרי, נזכיר) ככתבו וכלשונו כאילו היה אמת צרופה?

חוק החוזים מבהיר שחוזה שנכרת למראית עין בלבד – בטל. טלו לדוגמה דפוס שכיח: אבנר שקוע בחובות, חשבונותיו מעוקלים לעייפה והוא אינו מתכוון לפרוע את חובותיו. אבנר מסתיר מפני נושיו שיש לו אפשרות להחזיר חלק מהחובות והוא מחזיק את כספו אצל חברים. יום אחד אבנר מחליט לרכוש דירה; אך רישום נכס מקרקעין על שמו עתיד להתברר לנושים, וכך מבחינתו (הצינית) של אבנר תרד ההשקעה לטמיון. לכן הוא פונה לחברו הטוב בבקשה שיירשם בהסכם הרכישה ובטאבו כקונה, במקומו (והכל למראית עין, כמובן). החבר נענה לבקשה. מבחינה משפטית הדירה, לכאורה, שייכת לחבר, שהרי שמו הוא שרשום בהסכם ובטאבו. אלא שבפועל מי שנוהג בנכס מנהג בעלים או נהנה מפירותיו הוא אבנר.

כל עוד שלום שורה ביחסי החברים "הכל בסדר", מלבד העובדה שאבנר מרמה את נושיו. כל עוד הנושים לא יודעים על הבעלים האמיתיים של הנכס, אינם יכולים להניח עליו את ידם. אם ייוודע למי מהנושים שבבעלות אבנר – הפעם לא "על הנייר" – מצויה דירה, אותו נושה יכול לפעול, באמצעות בית המשפט, למימוש הנכס ולפירעון החוב. אמנם הנטל להוכיח שהדירה שייכת בפועל לאבנר, ולא לחבר, אינו קל, אך אם הנושה מחזיק בראיה טובה וגם עושה רושם אמין על בית המשפט – טענתו יכולה להתקבל.

ומה קורה כאשר אחד הצדדים "מתהפך"?

אך, כפי שקורה במשפחות הכי טובות (ע"ע פרשת אולמרט-זקן), לא לעולם חוסן ולפעמים חברי אמת הופכים לשנואי נפש ממש. או אז עלול להגיח החבר, גם מקץ שנים רבות ולדרוש, לתדהמת אבנר, לממש את "זכויותיו" בנכס.

במקרה שכזה אבנר יצטרך להתנגד למהלך, בין השאר, בטענה שבשעתו ערך עם החבר (בדימוס) "חוזה למראית עין" ושכוונתו האמיתית של ההסכם שונה מהכתוב בו. אך הפעם עליו ירבוץ הנטל להוכיח את פיקטיביות הרישום. הוא יידרש לאתגר לא פשוט של הצגת טענה בעל-פה (גרסתו החדשה) כנגד מסמך בכתב (לשון ההסכם הפיקטיבי), טענה שבתי המשפט לא כל-כך מסמפטים. עוד הוא יצטרך להסביר מדוע שתק לאורך כל השנים. בנוסף עליו להציג ראיות ממשיות שיהיה בהן כדי לסתור את גרסת החבר: מסמכים שילמדו על ההסכמות הנסתרות (מכתבים, מיילים, הודעות SMS), עדים שיתמכו בטענתו ועוד. כמו כן, אבנר יצטרך לעבוד קשה כדי לשכנע את בית המשפט באמינות גרסתו וראיותיו, ובתיקים מהסוג הזה משקל מיוחד נוגע להתרשמות השופט מהעדויות.

הסכמים פיקטיביים יכולים להיות יעילים לעת מצוא ולהשיג את מטרתם המקורית, אך זכרו: כשהיחסים בין הצדדים להסכם הפיקטיבי מתערערים, חוזה שכזה עלול לקום על יוצרו, כשצד לו מחליט לפעול בדיוק בהתאם לאמור בו. אז נקלעים לסבך משפטי לא פשוט.