הדין הנוהג: הטוען (החייב) שהחתימה זויפה, הנטל חל על המחזיק בשטר (הזוכה), ועליו להוכיח את היפוך טענת החייב. מה קורה אם הזוכה או מקבל השטר לא נכח בעת החתימה משום שקיבלו מצד ג'? איך יוכיח הזוכה היפוך הטענה?הדין הרצוי: שנטל ההוכחה יוטל על הטוען זיוף חתימה, כי רק הוא יכול להוכיח את טענתו.
כי למחזיק השיק, אין כל דרך לדעת מי חתם או האם החתימה המופיע בשטר הינה חתימת מושך השטר (בעל החשבון).
הרי אין הקונים מציגים בעת הקנייה את דוגמת חתימתם בבנק. לכן, סיכויו של מחזיק השטר/השיק להוכיח היפוך טענת החייב שואפים לאפס. מצד שני, אם נטל ההוכחה יוטל על הטוען, בקלות רבה יוכל להוכיח את טענתו, כי בידיו דוגמאות חתימתו, למשל ימציא דוגמת החתימה מהבנק, או ראיה עקיפה אחרת כדי להוכיח את טענתו.
טענת זיוף חתימה נדונה בבית המשפט השלום בת"א, בפני כב' הש' דפנה אבניאלי, בתיק ת"א 024020/05, 1.3.2007. ושם כתבה השופטת:
"ראוי לקבוע, כי דין טענת הזיוף כדין כל טענה אחרת, אשר הנטל להוכיחה מוטל על שכמו של הטוען לה והנסמך עליה. הדברים יפים לגבי כל אוחז שטר, ומקבלים משנה תוקף כאשר מדובר באוחז שטר מכוח היסב, אשר אין לו קשר ישיר עם המושך והוא אינו צד קרוב לו. כאמור, הדברים הם בגדר אמירת אגב, שכן על פי ההלכה המחייבת כיום, המצב הוא הפוך".
וכעת נעבור לתמצית פסק הדין של השופטת דפנה אבניאלי בתיק ת"א 024020/05 (שלום ת"א).
יובהר, שחרף כל הסתירות והחורים שבתצהירי החייבים וסיפור אובדן השיקים או גניבתם, לא היה ביכולתה של השופטת להחליט לטובת מחזיק השטר בשל ההלכה הנהוגה, והשופטת הביאה דוגמאות של פסיקה התומכות בהחלטה .
תמצית פסק הדין
חייבת 1 וחייב 2 הם בעל ואישה (הנתבעים). שני שיקים בסכום כולל של 70,500 ₪, שנמשכו מחשבונם ובחתימה הנחזית להיות חתימתה של הנתבעת 1 אשת הנתבע 2, המשמשת כמורשה בחשבון של בעלה הנתבע 2.
השיקים הגיעו לזוכה מגיסו של הנתבע 2 לידיו של התובע. התובע הפקיד את השקים שחוללו על ידי הבנק הנמשך.
מכאן התביעה.
טענות התובע: לטענת התובע, כשקיבל השיקים הוא בחן אותם, ונראו לו תקינים. גם יצר קשר טלפוני עם הנתבע, שאישר טלפונית שלא תהיה כל בעיה במועד פרעונם. אך משהופקדו השיקים הם חוללו. והתובע דורש מהנתבעים לשלם לו את סכומם של שני השיקים.
טענות הנתבעים: הנתבעת בלבד הגישה התנגדות לביצוע שטר (בש"א 156428) וטענה, כי השיקים נגנבו ממנה וכי החתימה, הנחזית להיות חתימתה, היא למעשה זיוף.
חבותה האישית של הנתבעת
סעיף 92(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] קובע כי: "מסמך או כתב הטעונים לפי פקודה זו חתימתו של אדם, אין צורך שיחתום עליהם בידו הוא, אלא די להם בחתימתו שנכתבה ביד אדם אחר בהרשאתו או על פיה ..."
סעיף 25(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] מורנו כי:
"מי שחתם על שטר בתור מושך או מסב או קבל והוסיף לחתימתו מלים המורות שהוא חותם בשם מרשה או מטעמו או בבחינת נציג, אינו חב על פי השטר חבות אישית; אך תוספת מלים לחתימתו שאינן באות אלא לתאר שהוא מורשה או פועל בבחינת נציג, אינן פוטרות אותו מחבות אישית, ואם הוכח שפעל שלא ברשות או שחרג מתחום רשותו יהא חב על פי השטר חבות אישית".
אין חולק על כך, כי הנתבע לא העלה כל טענה בדבר חריגתה של הנתבעת מהרשות שניתנה לה, בנוגע לחתימתה על שיקים המשוכים מחשבונו.
גניבת השיקים: הנתבעת החזיקה במספר גרסאות בנוגע לשיקים, שכביכול נגנבו ממנה. גם טענה באופן לקוני, כי השיקים נגנבו ממנה והחתימה עליהם זויפה. הנתבעת בחרה שלא לפרט כל פרט הנוגע למספר השיקים שנגנבו, לנסיבות הגניבה או למקום התרחשותה המשוער. בעדותה סיפקה הנתבעת גרסה שונה. ...תשובת הנתבעת אינה עולה בקנה אחד עם גרסתה בהליך ההתנגדות לביצוע שטר.
התלונה במשטרה: גם גרסתה של הנתבעת ביחס להגשת התלונה במשטרה, וביחס להוראה שניתנה לבנק לא לכבד שיקים מסוימים, אינה אחידה... גרסאותיה השונות של הנתבעת בנוגע לאירוע גניבת השיקים, אינן מאפשרות לבסס עליהן ממצא עובדתי, ולכן אני קובעת, כי הנתבעת לא הוכיחה את גניבת השיקים. למרות האמור לעיל, וכפי שיפורט להלן, מצאתי כי אין לחייב את הנתבעים בתשלום סכומם. (ההדגשה לא במקור ד.ע).
זיוף החתימה: אין חולק, כי התובע לא היה עד למעמד חתימת השיקים על ידי מי מהנתבעים, אם אכן אלו נחתמו על ידם. התובע העיד, כי השיקים נמסרו לו על ידי מר מלכי, כשהם מלאים וחתומים (עמוד 12 שורה 7).
סעיף 23(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] קובע כי: "חתימה על שטר שהיא מזוייפת או שומה בו שלא בהרשאת האדם שהחתימה נחזית כשלו, אין כוחה יפה כלשהו, ואין רוכשים על ידיה או על פיה כל זכות להחזיק בשטר או להפטיר ממנו או לאכוף פרעונו על כל צד שבו..."
מוטיב החתימה הוא אחד מן המוטיבים המרכזיים בדיני השטרות. עמד על כך המלומד שלום לרנר בספרו "דיני שטרות" (ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין) 1999 בעמוד 450-451:
"בהעדר חתימה לא נוצרת כלל חבות שטרית, ולכן יש לקבוע את השלכותיה של חתימה מזויפת. ואמנם, אם מתברר כי חתימה מסוימת היא מזויפת, נחסמה התביעה השטרית כלפי מי שנחזה כחתום, ולא נשאלת שאלת היקפה של חבותו... החתימה המזויפת אינה מחייבת את מי שהחתימה נחזית כשלו, וגם אינה מביאה לשינוי הבעלות בשטר."
הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה - על כתפי מי מהם מוטל הנטל להוכיח את אמיתותה של החתימה, הנחזית להיות חתימתה של הנתבעת על השיקים שבמחלוקת. התובע טוען, כי הנטל הוא על הנתבעת, הטוענת את טענת הזיוף. הנתבעים טוענים, כי הנטל הוא על התובע, בבחינת המוציא מחברו עליו הראייה.
(נשאלת השאלה: מיהו המוציא מחברו לאחר פתיחת תיק הוצל"פ, זה שקביל השטר בתמורה ופתח תיק הוצל"פ, או זה שטוען טענת זיוף? הוא המוציא מחברו המחזיק בשטר ? (ד.ע ) )
השפוטת סבורה כי בסוגיית נטל הוכחת טענת זיוף החתימה - הצדק הוא עם הנתבעים.
כי הלכה היא, כי "כאשר נתבע טוען 'לא חתמתי', נטל הראיה שכן חתם רובץ על התובע". ומפנה לע"א 232/77 יעקב רוזנברג נ' עמנואל אברהמוף, פ"ד לב(2), 197 בעמ' 201-202. וכי על על הלכה זו חזרו גם פסקי דין מאוחרים יותר: המ'(ת"א) 7610/84 כפרית תעשיות פי.וי.סי נ' אנדרי ביטון ואח' (טרם פורסם); ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים בע"מ ואח', פ"ד מז(3), 240, 261; רע"א 3059/91 עזבון המנוחה חיה לאה רינסקי ז"ל נ' ג.מ.ה שיק בע"מ ואח' (טרם פורסם); ת.א. (ראשל"צ) 4891/04 בלקור מוצרי צריכה בע"מ נ' רוזן חיים ואח', דינים שלום, כרך מד, 546 (פסקה 24 לפסק הדין).
וכדברי כב' השופטת, אכן התובע לא הניח כל תשתית ראייתית לביסוס טענתו, כי החתימה על גבי השיקים היא חתימתה של הנתבעת. (כי לא בידיו ההוכחות, כי אם בידי החייבת ד.ע.). ולכן בנסיבות הללו, לא היה מנוס מקביעה, כי טענת הזיוף לא נסתרה ודין התביעה להידחות.
בר, בהמשך כתבה השופטת תחת הכותרת "בשולי הדברים" את הדברים הבאים:
"כמבואר לעיל, הלכה היא שכאשר הנתבע מעלה טענת זיוף כנגד חתימה הנחזית להיות חתימתו, עובר הנטל לתובע להוכיח את אמיתות חתימתו של הנתבע.
נראה לי, כי כיום יש מקום להרהר שנית אחר הלכה זו, (הדגשה ע"י ד.ע.) לאור חשיבותה ומעמדה של החתימה בדיני השטרות, ולאור שכיחות השימוש בשיקים ושטרות כאמצעי תשלום נפוצים. אני סבורה, כי יש להטיל את נטל הראייה על הנתבע, הטוען כי חתימתו זיופה. הלכות המסחר התקין אינן יכולות לסבול מצב, שבו הנטל להוכיח אמיתותה של חתימה יהיה על המבקש להסתמך עליה. הדבר יעודד כל מושך שטר, המבקש להתחמק מתשלום חובו, לטעון טענת זיוף, בידיעה כי אוחז השטר יתקשה להוכיח את אמיתות חתימתו.
ראוי לקבוע, כי דין טענת הזיוף כדין כל טענה אחרת, אשר הנטל להוכיחה מוטל על שכמו של הטוען לה והנסמך עליה. הדברים יפים לגבי כל אוחז שטר, ומקבלים משנה תוקף כאשר מדובר באוחז שטר מכוח היסב, אשר אין לו קשר ישיר עם המושך והוא אינו צד קרוב לו. כאמור, הדברים הם בגדר אמירת אגב, שכן על פי ההלכה המחייבת כיום, המצב הוא הפוך."
סוף דבר: הורתה על סגירת התיק ההוצאה לפועל.
פסה"ד ניתן ביום, 1.3.2007, בהעדר הצדדים.
דפנה אבניאלי 54678313-24020/05
הכותב, עו"ד דויד עובדיה, עוסק בגביית חובות והסדרים. יצג את הזוכה בתיק. b464@barak.net.il
my wife cheated now what
go redirect
i dreamed my husband cheated on me
read wife cheat