המדריך המקיף לאזרחים שנפגעו במבצע "צוק איתן"

לעיתים הפגיעה הינה פיזית הנראית לעין ולעיתים הפגיעה הינה נפשית אותה חווה הנפגע בצורות שונות, כמו
למשל חרדות, קשיי שינה, כאבי ראש, שינויים במצבי הרוח, חוסר תאבון וכיוצ"ב.

במאמר זה אסקור על קצה המזלג את זכויות אותם אזרחים שנפגעו, בין פיזית ובין נפשית, במהלך מבצע "צוק
איתן".

מה זה בכלל נפגע איבה?

חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, מגדיר פגיעת איבה בין היתר כפגיעה מפעולות של כוחות אויב או פגיעה
כתוצאה ממעשה אלימות שמטרתו פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא אתני ובלבד שהוא נובע מהסכסוך
הישראלי ערבי או שנעשה ע"י ארגון טרוריסטי.

לאור הגדרה זו, אין ספק כי אותם אנשים שנפגעו באופן ישיר במהלך מבצע "צוק איתן", הינם בגדר נפגעי איבה
והם זכאים לפנות בתביעה מתאימה למוסד לביטוח לאומי.

חשוב להדגיש כי החוק לנפגעי איבה חל על אזרחים שנפגעו במבצע ולא על חיילים או אנשי כוחות הביטחון
שלגביהם ההליכים יהיו מול קצין התגמולים ובהתאם לכללים אחרים לחלוטין.

הפנייה למוסד לביטוח לאומי

כאשר אדם נפגע עקב פעולת איבה, עליו לפנות למוסד לביטוח לאומי – מחלקת נפגעי איבה בתביעה להכרה בו
כנפגע איבה.

בשלב הראשון, ביטוח לאומי בודק קודם כל האם יש להכיר בפגיעה הרלוונטית כפגיעת איבה. בדרך כלל כאשר יש
נפגעים פיזית וכוחות ביטחון והצלה הגיעו למקום האירוע, למשל במקרה שבו אדם נפגע לאחר שרקטה פגעה
בביתו, עוברים פרטיו של הנפגע באופן אוטומטי למשטרת ישראל. בשלב מאוחר יותר מעבירה משטרת ישראל את
פרטיו של הנפגע למחלקת השיקום במוסד לביטוח לאומי במקום מגוריו של הנפגע וכך למעשה מוזן גם במאגרי
המידע של ביטוח לאומי כי מדובר בפגיעת איבה.

נפגע אשר שמו לא הועבר למשטרה לאור העובדה שפנה בכוחות עצמו לקבלת טיפול רפואי ולא פונה מזירת
האירוע באמצעות מגן דוד אדום, או בכל מקרה אחר שבו הפגיעה לא הייתה ידועה למשטרת ישראל, הנפגע יגיש
את התביעה למוסד לביטוח לאומי אך עליו לקבל הכרה של הרשות המאשרת של משרד הביטחון שהוקמה לצורך
כך. בכל מקרה, במידה והרשות המאשרת תאשר כי מדובר בפגיעת איבה יכיר המוסד בנפגע כנפגע איבה.

יצוין כי במקרה שבו ביטוח לאומי ידחה את התביעה ויקבע כי אין מדובר בפגיעת איבה בהתאם להחלטת הרשות
המאשרת כאמור, ייאלץ הנפגע להגיש ערר לוועדת העררים בבית המשפט המחוזי ולנהל הליך משפטי סבוך בכדי
שיוכר כנפגע איבה.

זכויות נפגעי האיבה במבצע "צוק איתן"

נפגעים רבים לעיתים לא מודעים לעובדה כי הם זכאים לזכויות והטבות בעקבות פגיעת האיבה שעברו.

כך למשל נפגע איבה עשוי להיות זכאי בין היתר לקבל כיסוי לטיפול רפואי, שיקום מקצועי ורפואי, סיוע של
פסיכולוג, השתתפות בהוצאות טלפון, סיוע ברכישת טלפון סלולארי, סיוע בשכר דירה, פטור מאגרת טלוויזיה,
סיוע ברכישת רכב ועוד.

במידה ומדובר בפגיעה קשה לעיתים יהיו בני משפחתו של הנפגע יהיו זכאים אף הם לכיסוי חלק מההוצאות
למשל החזר בגין חניות בעת האשפוז, הוצאות טלפון, הוצאות נסיעה, הוצאות לינה וכיוצ"ב.

מבחינת התגמולים והתשלומים, ראשית ישלם המוסד לביטוח לאומי לכל היותר עד לתקופה של 9 חודשים
תשלום שנקרא תגמול לטיפול רפואי, אשר הינו מעין תשלום עבור אובדן כושר עבודה. התשלום מחושב לפי
ממוצע השכר ב- 3 החודשים האחרונים של הנפגע ובמקרים שאדם לא עבד לפני האירוע התגמול הינו אחיד ונקבע לפי נתונים אישיים של אותו נפגע.

בשלב מאוחר יותר, מוגשת תביעה לנכות עקב פגיעת האיבה והנפגע ייבדק ע"י וועדות רפואיות בכל תחומי
הרפואה הרלוונטיים שבהם נפגע. במידה ותיקבע לנפגע נכות בין 10% ל–19% יקבל הנפגע מענק חד פעמי ואילו
מנכות קבועה של 20% ומעלה ישולמו לנפגע קצבאות חודשיות.

חשוב להדגיש כי תשלומי הנכות שמשולמים במסגרת פגיעת איבה, מחושבים על בסיס אחיד וללא קשר לגובה
השכר של הנפגע לפני האירוע.

כדאי לדעת כי במסגרת של נפגעי איבה, כל אחוז נכות (מעל 10% כאמור) הינו משמעותי ביותר והפער יכול לבוא
לידי ביטוי בעשרות אלפי שקלים ולכן חשוב להיאבק על כל אחוז ואחוז של נכות, בין היתר באמצעות האפשרות
של הגשת ערר לוועדה רפואית לעררים מטעם המוסד לביטוח לאומי, זאת במקרה שבו הוועדה הרפואית
הראשונה קיפחה את הנפגע בקביעותיה.

יש לציין כי ניתן להגיש את התביעה להכרה בפגיעת איבה עד כ–12 חודשים מיום קרות האירוע, כלומר כל
תביעות נפגעי מבצע "צוק איתן" צריכים להגיש את תביעותיהם למוסד לביטוח לאומי לכל המאוחר עד לחודשים
יולי – אוגוסט 2015, כל אחד בהתאם למועד פגיעתו המדויק. מי שיגיש את התביעה מאוחר יותר עלול להסתכן
בדחיית התביעה.

כיצד על נפגע איבה כתוצאה מהמבצע לנהוג?

אדם שנפגע כתוצאה ממבצע "צוק איתן", בין אם מדובר בפגיעה ישירה או עקיפה, כדאי שיפנה למשטרת ישראל
בדיווח על האירוע אם טרם עשה כן, כמובן באותם מקרים שבהם המשטרה לא הגיעה למקום האירוע.

כמו-כן יש לדאוג לאסוף ולשמור את כל המסמכים הרפואיים וכל יתר המסמכים הרלוונטיים לאירוע, כמו
קבלות, תמונות וכיוצ"ב. יש להקפיד על מעקב רפואי מסודר, תוך הבאת מלוא התלונות בפני הרופא והקפדה על
קבלת מסמך רפואי מסודר.

לאחר מכן יש לפנות בתביעה מתאימה לביטוח לאומי ולהתחיל בניהול ההליכים במסגרת המוסד, זאת כאמור
לכל המאוחר בתוך שנה מיום הפגיעה.

מאחר ומדובר בהליכים סבוכים אשר כרוכים במשמעויות כספיות ניכרות בחלק מן המקרים, מומלץ להיעזר
בעזרה משפטית מקצועית אשר תלווה אתכם לאורך כל הדרך, החל משלב ההכרה בפגיעה ועד לקבלת מלוא
הזכויות וההטבות.

* המאמר נכתב בשיתוף גב' שירי אלון, משפטנית.