זיכוי נהג משאית מעבירות רשלנות שהובילו לתאונת דרכים

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בעבירות רשלנות הקשורות בגרם תאונת דרכים שבה נפגע הולך רגל כאשר הוא נהג ברכב משא מערבל והסיעו אחורנית. על פי המתואר הנאשם, נהג משאית מערבל בטון, הוזמן לבית הוריו של הנפגע על מנת לצקת משטח בטון בקרקע הצמודה לבית. ואולם, דרך הגישה של המשאית למקום היציקה המיועד לא הייתה פתוחה בשל קיר שגבל בקרקע. משום כך, היה על הנאשם להסיע את המשאית אחורנית ומשם לצקת את הבטון בעזרת "שוקת" מוארכת. הנפגע סייע לנאשם לכוון את המשאית כאשר הוא עמד בצד הדרך משמאלו. בשלב מסוים, כאשר התקרבה המשאית בדופן האחורי שלה אל הקיר, אז המשיכה המשאית בתנועתה והנפגע נלכד בין השוקת לבין הקיר ונגרמו לו חבלות חמורות באזור הבטן. הנאשם כפר באחריותו לקרות התאונה.

מטעם המדינה העידו הבוחן והולך הרגל שנפגע, והנאשם העיד להגנתו. כמו כן הוגשו מוצגים מטעם המדינה שהיו קשורים לנסיבות התאונה.

בעדותו טען הנפגע שכניסתו אל השטח שמאחורי המשאית הייתה מתואמת עם הנאשם, אך שהמשך תנועת המשאית היה פתאומי, ואילו הנאשם טען שהתנהגות הנפגע באה לפתע. בית המשפט בחר ליתן אמון בגרסתו של הנאשם אשר הותירה בו רושם אמין יותר ומשכנע. בית המשפט מצא את עדות הנפגע בעייתית שכן הוא ניסה להרחיק כל אשם מצדו לקרות התאונה ואף תמך בחלק מתשובותיו ללא משים בעדות הנאשם.

בית המשפט מצא שלא התקיים במקרה דנן קשר סיבתי משפטי המאפשר ייחוס אחריות פלילית לתוצאה שכן הנורמה המחייבת כל נהג הנוסע ברכבו אחורנית להימנע מכל פגיעה שהיא בבני האדם המצויים בתחום הפיזי של נהיגתו, נועדה להגן על הולכי הרגל הלא מוזהרים מפני פגיעה בהם, אך אין נורמה זו באה להגן על האדם שאותו נהג נעזר בו כדי לכוון אותו ולשמש לו לעיניים במהלך נסיעתו "העיוורת" שכלפיו אין הנהג חב בחוברת זהירות.

בית המשפט קבע שלא התקיים בנאשם היסוד הנפשי הדרוש להתהוות העבירות שיוחסו לו בכתב האישום ועל כן הוא זוכה. בשולי הכרעת הדין הוסיף בית המשפט כי הנאשם הואשם גם בעבירה נוספת של שימוש ברכב מנועי ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, אך שבשל כך שזו נותרה העבירה היחידה, ונוכח מדיניות המשטרה בשנתיים האחרונות, הוחלט שאין מקום להרשיע את הנאשם בעבירה זו.

*הסניגור - פרסום כל החידושים המשפטיים בתחום הפלילי>>