הופלה בקבלה לעבודה על רקע מוצאו המזרחי

תע"א 3816-09

התובע, צעיר דורש עבודה, בעל תואר ראשון ברפואת חירום מאוניברסיטת בן גוריון ובעל ניסיון של 13 שנים כמתנדב במגן דוד אדום, שלח קורות חיים למשרת פרמדיק בתעשייה האווירית. נציג התעשייה האווירית, עיין בקורות החיים של התובע, והחליט - לטענתו לאחר פעולות נוספות שביצע - שלא לזמנו לראיון. כאשר התקשר התובע לאחר מספר ימים לברר אודות מועמדותו, מסר לו נציג הנתבעת  כי המשרה אינה אקטואלית עוד.

התובע, שלא אמר נואש, שלח פעם נוספת את קורות חייו לנתבעת במסגרת הגשת מועמדות למשרת פרמדיק, כאשר הפעם שינה את שמו לשם אחר שאין בו כל אזכור למוצאו המזרחי. לאחר עיון בקורות החיים ה"חדשים", יצר נציג הנתבעת קשר טלפוני עם התובע ותיאם מולו מועד לראיון עבודה.

הראיון לא התקיים בסופו של דבר שכן, נוצר צורך בתיאום מועד חדש. במהלך שיחת התיאום ביקש נציג הנתבעת מהתובע להעביר לידיו שמות ממליצים, ובתגובה לכך נאלץ התובע לחשוף את זהותו האמיתית (שיחות אלו הוקלטו בחלקן).

התובע הגיש תלונה למשרד התמ"ת כנגד הנתבעת וכנגד נציגה, בטענה כי הופלה לרעה מחמת מוצאו. התיק בגין חוק שוויון הזדמנויות נסגר, מאחר והוחלט על ידי אגף האכיפה שהתלונה אינה מגלה עבירה. התובע עתר לבית הדין לעבודה בתביעה כספית נגד התעשייה האווירית ונציגה בטענה כי הופלה לרעה מחמת מוצאו המזרחי, בניגוד לעקרון השוויון ולחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. לתובע הצטרפה, כתובעת נוספת, עמותת שיח חדש למען השיח הדמוקרטי והרב תרבותי בישראל (הקשת הדמוקרטית המזרחית), שהינה עמותה רשומה הפועלת בין היתר למיגורן של דעות קדומות ביחס ליוצאי ארצות המזרח. בית הדין האזורי לעבודה קיבל את התביעה ופסק לתובע את הפיצוי המקסימלי הקבוע בחוק ללא הוכחת נזק, 50,000 ₪. נפסק כי דעות קדומות בנוגע למוצאו של התובע, באופן שמנע את זימונו לראיון עבודה, מהווה אפליה אסורה בניגוד לסעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות.

מפסק הדין : "בהקשר זה אמנם כל החלטה שלא להעסיק אדם עשויה להיות מעליבה, אך הפגיעה בכבוד מתעצמת משמעותית כאשר הסירוב לשקול מועמדות נובע מטעמי מוצא ואינו נעוץ בטעם רלוונטי כלשהו; הובהר כי יש בכך משום הטבעת אות קלון נוכח השיוך הקבוצתי, כמו גם הפנמה של המשמעות השלילית שהחברה מייחסת להשתייכות הקבוצתית, תוך פגיעה חמורה בדימוי העצמי. עוד יש לקחת בחשבון את הצורך בפסיקת פיצוי אפקטיבי לצורך מיגור תופעת האפליה; בלשונו של בית הדין הארצי - "מטרתנו בפסיקת פיצויים היא במקרה זה לחנך את המשיבה ואת ציבור המעבידים כולו על מנת להשיג את המטרה הסופית של התנהגות שאינה מפלה כנגד פרטים ואינה ניזונה מסטריאוטיפים, לשם כך על הפיצויים להיות אפקטיביים".

עקרון השוויון הינו אחד מערכי היסוד של שיטתנו המשפטית, וכבר נפסק כי עקרון השוויון הינו "תנאי בסיסי לקיום משטר דמוקרטי המבוסס על הגינות וצדק". לעקרון השוויון מעמד חוקתי, כחלק מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. 

חוק שוויון ההזדמנויות הינו החוק המרכזי העוסק בשוויון בתעסוקה, ואוסר על הפליה לאורך כל שלבי התעסוקה החל משלב הקבלה לעבודה, דרך תנאי העבודה וקידום במסגרתה, וכלה בפיטורים ובהטבות בגין פרישה. בשנת 1995 הוסף לחוק האיסור להפלות בגין "ארץ מוצא" (תיקון מס' 3 לחוק), ומכאן שהמחוקק הכיר בתופעה הקיימת של אפליה מטעם זה ומצא לנכון להיאבק בה במפורש.

עו"ד נרקיס לביא: "מצער בכל פעם מחדש להיתקל בתופעת האפליה, שלעיתים נדמה, כי חלפה מן העולם. התשתית לקיומה של מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית, נשענת על קיבוץ הגלויות והישענות על סטריאוטיפים ודעות קדומות, בכל תחומי החיים, מעבר לעובדה שאינה מוסיפה כבוד לאיש, תביא בהכרח להתבדלות וניכור."