דחיית בקשה להתקבל כחברים באגודה שיתופית

המערערים, רכשו משק באמצעות כונס נכסים במינוי של ההוצאה לפועל. רכישת המשק נעשתה ללא אישור מראש של המשיב ולטענתו אף ללא ידיעתו. ההסכם היה מותנה בכך שתתקבל הסכמת מינהל מקרקעי ישראל והאגודה לעסקה. אולם, הסכמה אחרונה זו, לא התקבלה.

ערעורם לביהמ"ש המחוזי נדחה ואילו ערעורם לביהמ"ש העליון, התקבל חלקית.

בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת האגודה לפיה, הגם שהמערערים עומדים לכאורה בדרישות הכשירות המנויות בתקנון האגודה לצורך החברות בה, אזי לשיטתו דרישות התקנון מהוות רק תנאי סף הכרחי, שאין בהן כדי לצמצם את שיקול דעתה של האגודה. בית המשפט הוסיף כי דרישת ה"אופי טוב" הנזכרת בתקנון יכולה להכיל גם דרישה של עמדות חברתיות מסוימות, כגון שיתוף.

בית המשפט המחוזי מצא, כי הנמקת ועד האגודה, אשר נסמכה, בין היתר, על חוות הדעת הפסיכולוגית ענתה לדרישות הדין. באשר להחלטת האסיפה הכללית – בית המשפט סבר כי אין מקום לדרוש מן האסיפה הכללית הנמקה, בהיותה גוף קולגיאלי, שכל חבר מצביע בו על פי הבנתו.

בית המשפט המחוזי לא מצא פגם בכך שהודעת הערעור המנומקת לא הוצגה בפני האסיפה הכללית ובכך שנמנע מבא-כוחם של המערערים לטעון בשמם. זאת נוכח העובדה שהייתה למערערים הזדמנות לטעון על פה לפני האסיפה הכללית. בהקשר זה גם צוין כי האגודה רשאית הייתה להתבסס על חוות הדעת הפסיכולוגית ועל התרשמות הוועד והאסיפה הכללית מאישיותם של המערערים.

בית המשפט העליון קיבל את הערעור חלקית, כאמור, כך שערעורם של המערערים יובא מחדש בפני האסיפה הכללית של המשיב – בתנאים שיפורטו להלן.

בפני האסיפה הכללית של המשיב תוצג עמדת המינהל ביחס לבקשת המערערים, וגישת המשיב. לצורך זה יביאו הצדדים את פסק דיננו זה בפני המינהל, וזה יוכל להיזקק לכל חומר נוסף שיידרש לו לשם גיבוש עמדתו.

המערערים (בין בעצמם בין באמצעות בא-כוחם) וועד האגודה יוכלו להגיש לאסיפה הכללית קודם לדיון החוזר שיתקיים בפני האסיפה הכללית מסמך מסכם בו יציג כל צד את טעמיו במכלול ובין השאר את התייחסותו לעמדת המינהל, לאחר שזו תגובש כאמור בס"ק (א) שלעיל. האסיפה הכללית תהיה רשאית לשוב ולשמוע את המערערים.

זאת, מאחר ובפני האסיפה הכללית לא הוצגה עמדתו של המינהל, וכן לא הובאו בפניה בצורה מסודרת, או מרוכזת טיעוני המערערים. ספק אם האסיפה הכללית הייתה מודעת לנתון שהמערערים שילמו כבר את מלוא התמורה עבור רכישת הזכויות בנכס. כמו כן לא הובאו בפני האסיפה הכללית השגות המערערים כנגד חוות הדעת הפסיכולוגית שניתנה בעניינם.

השופטת ד' ברק-ארז הוסיפה וציינה, כי החשיבות הנודעת לקבלת עמדתו של המינהל בעניין נובעת מכך שהחלטותיהן של אגודות שיתופיות בעניינים מסוג זה משליכות לא רק על החיים המשותפים ביישוב הנוגע בדבר, אלא גם על שוויון ההזדמנויות בנגישות למקרקעין בישראל.

*סקירה משפטית - פרסום כל החידושים המשפטיים בתחום האזרחי>>