זכויות הפרט מול חברת שירותי האשראי:
• לקבל ללא תמורה, על פי בקשתו, דו"ח אשראי מעודכן לגביו, ובו הנתונים המצויים בידי בעל הרישיון באותה עת.• לעיין, ללא תמורה, במידע המצוי עליו במועד העיון אצל בעל רישיון שרות נתוני אשראי, לרבות המקורות שמהם התקבל המידע וכן בשמותיהם ובמעניהם של מי שקיבלו דו"ח אשראי בתוך תקופה של ששה חודשים שקדמו למועד העיון.
• ככל שהוא סבור כי מידע לגביו הנמצא במאגר המידע של בעל רישיון- לא היה בעת העברתו לבעל הרישיון, נכון, שלם, ברור או מעודכן, רשאי לבקש מבעל הרישיון למחקו, להשלימו, לתקנו, או להוסיף לגביו הערה.
מה קורה כשבנק מעביר מידע על חוב לפני המועד החוקי, או למרות פירעון/הסדר החוב?
אין ספק שמסירת מידע זה מהווה מעשה רשלני חמור של פרסום מידע כוזב. השימוש בתדפיסים של חברות נתוני אשראי נפוץ ביותר, ומשמש כלי עזר חשוב בידי ספקים ולקוחות לבחון האם ובאילו תנאים להיות קשורים עם ספק או לקוח כלשהו.
לא יכולה להיות מחלוקת כי יש בפרסום זה בכדי לגרום לנזקים חמורים ללקוח, בין לשמו הטוב, ובין לפגיעה כלכלית מחמת פגיעה באשראי שלו ו/או בביצוע עסקאות.
אכן, הלקוח רשאי לדרוש הסרת הרישום ממאגר המידע הכלכלי, אך לעיתים הדבר עלול להיות בבחינת "לאחר שהסוסים עזבו את האורווה". במועד שהמידע היה רשום וחשוף לכל דכפין, הנזק כבר נגרם.
בהתאם לפסיקה , לקוח כזה רשאי לתבוע את הבנק לפצותו על כל נזק שיוכיח כי נגרם לו מחמת הפרסום הכוזב.
לא רק זאת: ישנה פסיקה שהכירה בפרסום שכזה כהוצאת דיבה ולשון הרע כנגד הלקוח. נציין, כי בהתאם לחוק איסור לשון הרע – בכל מקרה של הוכחת לשון הרע, זכאי התובע לפיצוי שאינו עולה על 50,000 ₪, אף ללא הוכחת נזק.
לסיכום:
א. על הפרט להפנים כי כיום, מצבו הכלכלי עשוי להיות חשוף לעין כל, וככל שייחשף מצב כלכלי בעייתי – הדבר עלול לפגוע קשות בסיכוייו לקבל אשראי (לרבות משכנתא) , ו/או לעשות עסקאות, ובהתאם להשתדל ולמנוע רישום שלילי.
ב. ככל שנודע לו על רישום שלילי לגביו – חובה לאמת האם נרשם כחוק, וככל שלא - לפעול לתיקונו המיידי ואף לדרוש פיצוי על נזקיו.