רשלנות רפואית במתן טיפול תרופתי

לצד ביקורות אלה ישנה ביקורת כנגד רשלנות רפואית ברישום תרופות או במתן טיפולים. 

סוגי מקרים של רשלנות בטיפול תרופתי 

מקרים מעין אלה והגורמים להם יכולים להיות נעוצים למשל ב: 

א) מתן טיפול שגוי למטופל.

ב) כתב ידו של הגורם המטפל לא קריא 

ג) בלבול בתרופות בגין דימיון במראה החיצוני או דימיון בשמות התרופות. 

כעת נעבור לסקור מספר דוגמאות הנפוצות, לצערנו, במקרי הרשלנות הרפואית. 

עילת תביעה בגין כתב רופא לא קריא

בעבר יותר רופאים היו מנפיקים מרשמים בכתב יד, כיום הדבר הפוך לנפוץ פחות ופחות עם הקידמה הטכנולוגית ושכיחות המחשבים במשרדי הגורמים המטפלים. עם זאת, ישנם מי שממשיכים להנפיק מרשמים למטופלים בכתב ידם, שפעמים לא מעטות אינו קריא.  

כתב יד בלתי קריא עלול לעכב את מתן הטיפול התרופתי מקום שבו רוקחים לא מבינים את פשר המרשם. מנגד, מטופלים אינם מעוניינים כי הרוקחים יספקו מענה לבעיה במשחק של ניחושים ובכך  יתחקו אחר כוונות המטפל וינפקו את הטיפול הרלוונטי. 

מנגד, הרוקח עלול להתבלבל ולספק תרופה אחרת בשל חוסר הבנה של כתב ידו של המטפל, ובכך עלול להיגרם נזק למטופל.

נזק מעין זה עלול לגבש עילת תביעה בגין רשלנות רפואית. 

רשלנות רפואית במתן טיפול לא מתאים

דוגמה אחרת של מקרים תהיה במתן תרופות בהתעלם מתגובות בין תרופתיות אפשריות או מתן טיפול תרופתי חרף רגישות של המטופל. גם המקרים הללו יכולים להוות רשלנות רפואית, ומיותר לציין כי הנזק בצידם עלול להיות רציני בהתרחש תגובה לא רצויה. ובכך עולה הנזק על התועלת.

רשלנות רפואית ומינון תרופתי לא מתאים 

רשלנות רפואית בגין מתן מינון לא מתאים היא מקרה מורכב. ישנם מינונים מומלצים שונים עבור טיפולים תרופתיים שונים, עבור דרכי מתן תרופה (דרך הוריד, הפה, בהזרקה, צינור הנשמה וכיו"ב), ובוודאי עבור מטופלים שונים. 

רשלנות רפואית במתן טיפול תרופתי יכולה להתבטא במינון נמוך מידי או במינון גבוה מדי בהתחשב בכל הגורמים שצויינו. יש צורך גם לתת את הדעת להשפעה של מתן מספר טיפולים על המינונים של כל טיפול תרופתי. 

מקרים אחרים של רשלנות רפואית בטיפול תרופתי

דוגמה אחרת יסודה בשעות העבודה והעומס תחתיו כורעים הרופאים ושאר הגורמים המטפלים. כמות מטופלים ניכרת, שעות עבודה ממושכות ושעות מנוחה מועטות עלולות לגרום לגורמים המטפלים לשגות במתן תרופות ולעלות כדי רשלנות רפואית. 

כאשר הגורם המטפל אינו מקפיד ליתן הסבר על תופעות הלוואי השונות הטמונות בנטילת הטיפול התרופתי, לרבות תופעות לוואי חמורות יותר (כמו הגבלת התנועה, כאבי שרירים וכיו"ב), עלולות לפגום בעיקרון יסודי בכל הקשור לטיפולים רפואיים. עיקרון זה הוא עיקרון ההסכמה מדעת, הגורס כי טיפול רפואי הניתן למטופל צריך להנות ככלל מהסכמה של המטופל, הסכמה מעין זו צריכה לבוא כדרך כלל על רקע הסבר בהיר שנתן הגורם המטפל על הטיפול, כמו גם בין היתר על הסיכויים ועל הסיכונים, ועל טיפולים חלופיים. הפרה של העיקרון עלולה לגבש גם פגיעה באוטונומיה של הפרט- המטופל.

מכל מקום, מומלץ לעיין בעלון לצרכן, כמו כן מוטב להביא לידיעת הרופא רגישויות או תרופות שאתם נוטלים, מעבר לחובת הזהירות שיש לגורמים המטפלים כלפיכם.