גניבת מספרי האשראי – הרבה מהומה על לא מאומה

כל צרכני המדיה התקשורתית נחשפו אמש לידיעה המרעישה אודות האקרים מסעודיה שפרצו לאתרי אינטרנט שונים בארץ, וגנבו מאות/עשרות אלפי מספרי כרטיס אשראי.

בכתבה זו נעסוק בהשפעת גניבה זו, וכן בכל מקרי "שימוש לרעה" על בעל הכרטיס.

חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו, 1986 מגדיר את המונח" "שימוש לרעה" , במילים אלו: "שימוש בכרטיס חיוב בידי מי שאינו זכאי לכך לפי חוזה כרטיס חיוב בדרך של רכישת נכסים או משיכת כסף, ובכרטיס תשלום - גם טעינתו".

החוק מוסיף וקובע חובת הלקוח להודיע למנפיק (חברת האשראי) באם נגנב או אבד לו כרטיס החיוב, וכן אם נודע לו על שימוש לרעה.

בכפוף להודעה זו – בעל הכרטיס לא יהיה אחראי בשום מקרה לשימוש לרעה שנעשה אחרי שנמסרה ההודעה.

נוסיף ונציין כי אף החשיפה לנזקי ה"שימוש לרעה" בכרטיס האשראי שנעשה לפני מתן ההודעה למנפיק – הנה נמוכה ביותר. החוק קובע שאחריות הלקוח לשימוש לרעה שנעשה לפני שנמסרה הודעה למנפיק, יהא לפי הסכום הנמוך מבין שני אלה:

(1) סכום קבוע של 75 שקלים חדשים בתוספת של 30 שקלים חדשים לכל יום מהמועד שבו נודע לו על גניבת כרטיס החיוב, על אבדנו או על השימוש לרעה בו עד מועד מסירת ההודעה, ועד לסך מקסימאלי של 450 ₪ ככל שההודעה נעשתה תוך 30 יום מיום שנעשה לראשונה שימוש לרעה.

(2) סכום העסקאות או הפעולות שבוצעו בפועל.

ככל שהלקוח חויב כבר מחמת השימוש לרעה בכרטיס, החוק קובע חובת השבה של המנפיק ללקוח, "בהקדם האפשרי אך לא יאוחר מעשרה ימי עסקים מיום הודעת הלקוח"

בהתייחס לפריצה המדוברת: ברור שכל שימוש שייעשה בכרטיסי האשראי שמספריהם נפרצו , דינו כדין גניבת הכרטיס ו/או "שימוש לרעה" בו.

נראה, איפוא, כי במקרה הנדון שפורסם בתקשורת – המנפיקים השונים מודעים  היטב לגניבה/שימוש לרעה אלו, וממילא מתייתר הצורך בהודעה פרטנית של כל לקוח, ואף לא יחול חיוב של שימוש לרעה טרם הודעה.

טוב עשו חברות האשראי שמיד הודיעו שיבדקו  דבר הפרצה, ויזכו את הלקוחות ככל שנעשה שימוש בכרטיסיהם.

אציין כי, אעפ"כ, מוטב יעשה כל אחד מאתנו באם ירגיל עצמו, לא רק עתה, אלא כשיטה, לבדוק את כל חיובי כרטיס האשראי שלו באופן קבוע. השיטות הטכנולוגיות המתקדמות קובעות כל פעם שיאים חדשים של תחכום בזיוף כרטיסים ואיתור הקודים, ו"החכם – עיניו בראשו".

להשלמת התמונה הכללית בנושא "שימוש לרעה בכרטיס אשראי" נוסיף ונציין כי חברות האשראי ("המנפיק") נוהגות לבחון הודעות לקוחות על "שימוש לרעה", באשר ישנם מקרים של הודעות שווא, בהם הלקוחות מנסים לפטור עצמם מחיובים שהם יצרו ו/או קשורים ליצירתם.

כך, המקרים הבאים לא יוכרו כ"שימוש לרעה" בכרטיס אשראי, אף אם לא בעל הכרטיס השתמש בכרטיס:

א. הלקוח מסר את כרטיס האשראי לאדם אחר (למעט למטרת שמירה בלבד, ואף זאת- רק אם הקוד לא נמסר יחד עם הכרטיס).

ב. השימוש בכרטיס האשראי נעשה ע"י אחר, אך בידיעת הלקוח.

ג. הלקוח פעל בכוונת מרמה.

בהתאם לפסיקה, שמירת קוד סודי בסמוך לכרטיס מהווה התנהגות רשלנית ובלתי סבירה, ותגרור לחיוב הלקוח בנזק שנגרם ע"י השימוש בכרטיס.

נפסק כי לקוח לא ישא באחריות בגין שימוש לרעה בכרטיס אשראי, רק אם הוא לא תרם  לאפשרות השימוש לרעה בכרטיס, וזאת - בין בזדון ובין ברשלנות ומתוך חוסר זהירות סבירה בשמירה על הכרטיס מפני שימוש לרעה.

המסקנות:

א. בענין הנדון - לא יגרמו נזקים לבעלי כרטיסים ש"נפרצו".

ב. יש להקפיד על בחינת חיובי כרטיסי האשראי ולהתריע מיידית על כל חיוב שנעשה שלא ע"י בעל הכרטיס ו/או ברשותו.

ג. תופעות של מסירת כרטיס אשראי לבני משפחה לצורך מטרה מסוימת - ידועה.ככל שייעשה  שימוש נוסף באותו כרטיס, בניגוד להרשאה שניתנה, חיוב זה אינו מוגן, באשר עצם מסירת הכרטיס מחריגה את המקרה מהגנת החוק.

נכתב ע"י עו"ד אבי זילברפלד, מנהל פורום דיני בנקאות באתר הפורומים המשפטיים.