הסכמה למימון חלפים מקוריים כחלק מחוזה הביטוח

בית המשפט המחוזי בת"א קיבל ערעור, על דחיית בקשה לקבל כראיה, מכתב שנשלח מהמבוטח המערער לסוכנות ולמבטחת (המשיבות), בדבר הסכמות שהושגו בין הצדדים לגבי שינויים בפוליסה. נקבע, כי לאור העובדה שהמשיבות לא הגיבו בזמן אמת על המצוין במכתב - הרי המכתב מתעד את ההסכמות שהושגו.

לטענת המבוטח המערער, סוכמו תנאים מיוחדים בקשר לחוזה הביטוח המתייחס לכלי הרכב שבבעלותו, המכתבים תיעדו את ההסכמה בעל פה שהושגה קודם לכתיבתם ולא יכולה הייתה להיות מחלוקת בדבר הגעת המכתבים ליעדם. השקים המצורפים להם נגבו, והמצהירה מטעם המערער, קיבלה את הקבלות המתאימות בגין התשלומים. לא הייתה מחלוקת שלא הייתה כל תגובה, בכתב או בעל פה, לגבי תוכן המכתבים, ולראשונה הייתה התכחשות להסכמה המיוחדת, שנטענה על ידי המערער, רק אחרי שהמערער חלק על דרך חישוב הפיצוי שנעשתה על ידי המבטחת.

סגן הנשיא גדעון גינת הבהיר, כי חוזה ביטוח דינו ככל התקשרות חוזית אחרת וכי אין מניעה שתושג הסכמה, בדבר שינוי תנאי זה או אחר בעל פה. בענייננו, נערך משא ומתן בדבר ההתקשרות בין סוכן הביטוח לבין המבוטח, כאשר, לכל הדעות, במהלך משא ומתן זה, סוכמו תנאי הביטוח. לאחר פגישה בעל פה בשנת הביטוח הראשונה, אושרו ההסכמות בשיחות טלפוניות בשנים המאוחרות יותר, החוזרות על ההסכמה בפגישה במשרד המערער וכי ניתן היה להסתמך כראיה לגבי תוכן ההסכמה, על מכתב שכתבה המשתתפת מטעם המבוטח, בפגישה הנדונה.

כאשר אין למעשה, הכחשה בדבר הגעת המכתבים הנדונים ליעדם, ואין גם טענה של תגובה עניינית לנאמר בהם בזמן אמת, הרי לא יכול להיות ספק בכך, שתוכן המכתבים מתעד נאמנה את המוסכם בעל פה בין המערער למשיבות. כפי שבמקרים מסוימים ראו באי-הסתייגות של מבוטח מתנאי פוליסה שנשלחה אליו משום ראייה להסכמתו לתנאים אלה, על בסיס כללי ההשתק מכוח התנהגות, כך ניתן לייחס למבטחת ולסוכניה משום הסכמה לאמור במכתבים כאשר לא הגיבו עליהם בזמן אמת. כמו כן, אין בהוראות המחוקק (סעיף 56 לחוק חוזה הביטוח), כדי למנוע את ההסכמה (המיוחדת) לה טוען המערער בענייננו.

הערעור התקבל ונקבע, כי חוזה הביטוח שבין המערער למשיבה 1 כולל את התנאים שהובאו במכתביו של המערער.

סקירה משפטית - פרסום כל החידושים המשפטיים בתחום האזרחי>>