הסכם

מהו הסכם?

הסכם (או חוזה- מדובר במילים נרדפות) הינו ביטוי חברתי משפטי אשר בא לבטא הסכמה בין 2 צדדים (או יותר) הכשירים משפטית לעריכתו.

על פי דיני חוזים, בעריכת הסכם ישנה נטילת התחייבות בעלת השלכות משפטיות רבות, לעיתים אף מרחיקות לכת מששיערו הצדדים מלכתחילה.

ישנם מספר רב של סוגי הסכמים, כאשר הפשוטים שמביניהם מבוצעים על ידינו במהלך היום יום. לדוגמא: נסיעה באוטובוס (הסכם בין נהג לנוסע), קניית בגד (הסכם בין הקונה למוכר), ישיבה במסעדה (הסכם בין לקוח למקום) ועוד.

כריתת הסכם

על פי דיני חוזים, בעת כריתת הסכם, יש לבדוק את התקיימותם של שלושה דברים מרכזיים:

הראשון הינו "הצעה וקיבול"- כאשר צד אחד מציע הצעה והצד האחר מקבל את תנאיה. מדובר בהתקיימות מפגש רצונות בין הצדדים, ויש לבדוק כי מפגש זה אכן התקיים.

הדרישה השנייה הינה דרישת "גמירות הדעת ומסוימות". בעת גמירות הדעת יש לבדוק כי שני הצדדים אכן היו מודעים למעשיהם וקיבלו את החלטתם ליצירת ההסכם תוך כדי מודעות למעשיהם.

המבחן לבדיקה זו הינו מבחן ה"אדם הסביר", קרי יש לבדוק האם האדם הסביר אשר בוחן באופן אובייקטיבי את נסיבות העניין באופן חיצוני היה מגיע למסקנה כי הצדדים אכן גמרו בדעתם להתקשר בהסכם מחייב.לעניין המסוימות,יש לבדוק כי ההסכם שנכרת הינו מסוים על מנת שיהיה בעל תוקף מחייב.

הדרישה השלישית הינה דרישת ה"תמורה"- קבלת דבר כלשהו או נתינתו, בתמורה לעריכת ההסכם. יש לציין כי במשפט הישראלי דרישת התמורה היא אינה הכרחית.

דרישות צורניות

טעות נפוצה היא לחשוב כי על מנת שהסכם יהפוך למחייב חייבת להתקיים דרישת כתב בין הצדדים, וכי הסכם בעל פה אינו מחייב כהסכם בכתב. כאשר נתקיימו יסודות ההצעה והקיבול תוך כדי גמירות הדעת ניתן לומר כי התקיים ההסכם. לעיתים כתיבת ההסכם בכתב מהווה אישור סופי להבנות שהושגו בין הצדדים.

אולם ישנם חוזים אשר הינם בעלי דרישות צורניות כלשהם. לדוגמא, ביצוע עסקה במקרקעין מחייב בכל מקרה יצירת הסכם בכתב, אך לעומת זאת בעת עסקה בבורסה ליהלומים בין שני אנשי עסקים נהוג להתחייב בלחיצת יד, כניסה לחניון מהווה הסכמה למחיר התשלום בגין החניה, נוהג מסוג זה מהווה הסכם מחייב לכל דבר ועניין. 

תרופות בשל הפרתו של הסכם

כאמור, הסכם הינו מסמך מחייב. אם כן, כאשר בין הצדדים נכרת הסכם אשר הינו קביל משפטית וללא פגמים בעת כריתתו, לא ניתן להתחמק מביצועו. 

כאשר אחד הצדדים מפר את ביצוע ההסכם ישנם מספר סעדים אשר רשאי לנקוט ביהמ"ש: אכיפה- בית המשפט רשאי לדרוש את אכיפתו של ההסכם ככתוב בו, על רצון אחד הצדדים להתחמק מביצועו.

ביטול והשבה- ביתה המשפט רשאי לבטל את ההסכם ולהשיב לכל צד את התמורה שנתן עבור ביצוע ההסכם. 

פיצויים- בית המשפט רשאי לקבוע פיצויים בגין הפרת ההסכם.