מינוי דיינים

משך כהונתם של דיינים

על פי חוק הדיינים, משך כהונתו של כל דיין תחל מהיום שבו הצהיר אמונים ותסתיים רק באחד מן המקרים הבאים: כאשר האחרון יצא לקצבה, במידה והאחרון התפטר מתפקידו, במידה והאחרון נבחר או לחלופין מונה לאחד מן התפקידים אשר מי שנושא בהם מנוע מלהיות מועמד לכנסת, על פי החלטת הועדה למינוי דיינים כאמור בסעיף 16א, על-פי החלטת בית הדין המשמעתי.

במידה ואחד מהדיינים או יותר סיימו את תפקידם בשל אחד מן המקרים הנ"ל, מתכנסת הוועדה האחראית על מינוי דיינים.

תהליך ביצוע מינוי דיינים - הוועדה למינוי דיינים

מינוי דיינים מתבצע במדינת ישראל על ידי נשיא המדינה אשר עושה זאת על פי המלצתה של הוועדה האחראית על מינוי דיינים. בראשה של וועדה זו עומד שר מטעם הממשלה, כאשר בנוסף אליו חברים באותה הוועדה שני חברי כנסת, שני הרבנים הראשיים לישראל ושני עורכי דין אשר ממונים על ידי לשכת עורכי הדין בישראל.

על מנת להיבחר לתפקיד הדיין כל אחד מן המועמדים ממלא טופס ועובר ראיון אישי. לאחר דיונים פנימיים ממושכים, כל אחד מן החברים בוועדה מצביע כראות עיניו.

בסופו של דבר ממליצה הוועדה על המועמדים הסופיים אשר ראויים לדעתה להיות דיינים בבית הדין האזורי, זאת מתוך בעלי הכושר לדיינים ולבית הדין הגדול מתוך הדיינים בבתי הדין האזוריים.

כל חבר בוועדה צריך להצביע על פי שיקול דעתו וכטוב בעיניו. בכל מקרה, הועדה לא תציע מינוי של דיין, אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות העניין, משום קלון. בסופו של תהליך מוסמכים הרבנים על ידי מועצת הרבנות הראשית לישראל, זאת לאחר שערכו בחינות בכתב ובעל פה ונמצאו כשירים לדיינות.

על פי סעיף 11 לחוק הדיינים, דיין שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו.

כאמור לעיל, דיין יכול לסיים שאת תפקידו בשל הוועדה למינוי דיינים, וזהו למעשה תפקיד נוסף של וועדה זו. הוועדה תעשה זאת רק לאחר שעיינה בממצאים שהוגשו בפניה ואשר בעקבותם הוגשה ההמלצה לפיטורי הדיין.

על מנת לאשר את סיום כהונתו ישנו צורך באישורם של 7 חברים לפחות מחברי הוועדה.

ניגוד אינטרסים הקיים בוועדה האחראית על מינוי דיינים

כאמור לעיל, על פי חוק למינוי דיינים אמור כל אחד מן החברים בוועדה להצביע על פי ראות עיניו. יחד עם זאת, ניתן לראות כי מרבית מן החברים בוועדה (בין היתר העומד בראשה) מושפעים משיקולים פוליטיים בראש ובראשונה בשל תפקידם הציבורי, ולכן בהרבה מן המקרים מצביעים לא בשל שיקולים מקצועיים טהורים אלא בשל התחשבנות פוליטית כזו או אחרת.

לא אחת ניתן לראות בכלי התקשורת לאחר מינוי דיינים כתבות העוסקות בבחירות המינוי אשר נראות "בעייתיות" וזוכות לתקיפות והאשמות בשל שחיתות, מניפולציות, "קומבינות" ו"ערבוב" פוליטי מיותר.