הפרת חוזה עם זכות סירוב ראשונה

במקרה זה, מדובר בהסכם לפיו רכשה החברה המשיבה מהמערערים חלק מתוך נכס מקרקעין ; במסגרת ההסכם השני ביניהן, ניתנה לחברה המשיבה זכות סירוב ראשונה, לפיה תהיה זכאית לרכוש את יתרת המקרקעין, באותם תנאים שיוצעו בפועל על ידי כל גורם שהוא. אולם, המערערים מכרו לרוכשים ולבני משפחותיהם, ארבעה מגרשים מתוך 14 המגרשים שנותרו ביתרת החלקה, בכפוף למשכנתא שהייתה רשומה עליהם, וזאת, מבלי ליידע את החברה המשיבה, ותוך הפרת זכות הסירוב שניתנה לה.

בית המשפט המחוזי קיבל את תביעת החברה המשיבה, וקבע כי הסכמי המכר נערכו תוך הפרת זכות הסירוב שרכשה. המערערים חויבו לפצות את המשיבה בגין הפרת ההסכם השני; רוכשי המגרשים חויבו לפצותה בעילה הנזיקית של גרם הפרת חוזה (תוך קביעת הסדר חלוקה מפורט).

ביהמ"ש העליון דן בשאלה האם הופרה זכות הסירוב, וקבע, כי בכל הנוגע לקיומה של הפרה (וכן קיומו של גרם הפרה), פסק דינו של ביהמ"ש קמא מפורט ומנומק כדבעי – ואין עילה להתערב בהכרעותיו. מסיבה זו, המערערים הפרו את ההסכם השני – ולמעשה התעלמו מזכות הסירוב הראשונה שהקנו למשיבה; הרוכשים, שהיו מודעים אף הם לקיומה של הזכות, התייחסו אליה באותו אופן. מנגד, בכל הנוגע להערכת שווי ההטבה שנמנעה מהמשיבה בגין הפרת זכות הסירוב, קבע בית המשפט העליון, כי פסק הדין קמא לא ייחס משקל להתחייבויות שנטלו על עצמם הרוכשים בהסכם המסגרת, שיש להתחשב בהן כחלק מן התמורה.

עם זאת, בנסיבותיו הייחודיות של המקרה, ומשהנטל להוכיח את שיעור ההטבה שנמנעה מן החברה המשיבה היה מוטל על כתפיה – נקבע, כי יש מקום להפחתה מסוימת של הסכום שנפסק.

הערעורים נדחו אפוא, בכפוף להפחתת שווי ההטבה שנמנעה מהחברה המשיבה בשיעור של 20%.

*סקירה משפטית - פרסום כל החידושים המשפטיים בתחום האזרחי>>