הודעות אחרונות

  • פורום דיני מיסים 18:25   19/02/2017 מכירת מטלטלין לשימוש אישי שלום על מכירת מטלטלין לשימוש אישי אין משלמים מס הכנסה או מס רווח הון.אם תשאל שאלה תמיד ניתן ...
  • פורום תביעות ייצוגיות 18:23   19/02/2017 מחפש עורך דין בעל ניסיון לצורך הגש...
  • פורום עורכי דין 17:58   19/02/2017 שאלה היי אשמח לדעת אם תביעה קטנה שהגשתי נגד רופא שיניים שלי שטיפל בי ברשלנות והשופט מעניק כל פעם החלטה...
  • פורום בתי משפט 17:58   19/02/2017 שאלה היי אשמח לדעת אם תביעה קטנה שהגשתי נגד רופא שיניים שלי שטיפל בי ברשלנות והשופט מעניק כל פעם החלטה...
  • פורום רשלנות רפואית 17:57   19/02/2017 שאלה היי אשמח לדעת אם תביעה קטנה שהגשתי נגד רופא שיניים שלי שטיפל בי ברשלנות והשופט מעניק כל פעם החלטה...

ליעוץ אישי עם עו'ד

 
select

האם (וכיצד) ניתן להגן על פורמט של תוכנית טלוויזיה

אדם המפתח רעיון חדש לסדרת טלוויזיה רשאי להגן עליו, יש להקפיד על דרכי פעולה מסוימים לצורך שמירה על זכויות היוצרים. מאמר מקצועי בנושא. שאלות בנוגע לנושא? כנסו ל - פורום זכויות יוצרים

מאת: עו"ד אפי אהרונוב
האם וכיצד ניתן להגן על רעיון חדש לסדרת טלוויזיה שאינה עלילתית? על מה צריך להקפיד אדם המפתח קונספט והמעוניין להתקשר עם גורמים מסחריים במטרה לפתח את הקונספט? במאמר זה נסקור את הדין המהותי הרלוונטי וניתן מספר עצות למפתח המתחיל.

במהלך חודש ספטמבר, 2009, נפל דבר בישראל: לראשונה, נמכר פורמט של תוכנית טלוויזיה ישראלית לרשת ה-BBC הבריטית. הפורמט פורץ הדרך הוא הפורמט של שעשועון הטלוויזיה "מה נהיה", אשר שודר בערוץ 10 בהנחיית אברי גלעד ויעל בן-דב והופק ע"י חברת "ארמוזה פורמטס".

הרעיון המרכזי בפורמט הוא בניתוק מספר משתתפים מאמצעי התקשורת למשך פרק זמן ממושך, שבסופו הם מתחרים בינם לבין עצמם במתן תשובות לחידות בענייני אקטואליה, שמודרו מהם(1).

תופעת ה"סחר הבינלאומי" בקונספטים של תוכניות טלוויזיה מוכרת לנו גם מהכיוון ההפוך: חלק ניכר מתוכניות הטלוויזיה המצליחות בישראל הן למעשה יבוא של קונספטים שהצליחו במדינות שונות והפכו, בהמשך, למותגי-על בינלאומיים. בשנים האחרונות, כך נדמה, הייתה עדנה מיוחדת לתוכניות ה"ריאליטי" לסוגיהן, הזוכות להצלחה רבת מימדים במדינות רבות.

כפי שנראה להלן, שאלת קיומה של הגנה משפטית על קונספט של תוכנית טלוויזיה אינה פשוטה כלל ועיקר. חרף זאת, בשנים האחרונות אנו עדים לנכונות של גופים רבים לשלם ממיטב כספם עבור הזכות לעשות שימוש בקונספט טלוויזיוני, תהיה אשר תהיה מידת ההגנה המשפטית של קונספט כזה (ומידת הסיכון שלוקח על עצמו מי שעושה שימוש לא מורשה בפורמט טלוויזיוני פרי מחשבתו של אחר).

האם יש זכויות יוצרים בפורמט טלוויזיוני?

ככלל, דיני זכויות היוצרים אינם מקנים הגנה על 'רעיון' אלא על דרך ביטויו(2). פורמט של תוכנית טלוויזיה הוא בבסיסו רעיון אשר לא מוגן במהותו, ואשר ניתן לבטאו בדרכים שונות. כך למשל, הרעיון של תחרות בין קבוצת מתחרים המתמודדים עם משימות שונות באי נידח ואקזוטי אי שם על הגלובוס, יכול להיות מיושם באין ספור דרכים שונות (ביחס למיקום, סוגי המשימות, האנשים שנבחרים, מעורבות המנחה וכו').

לאור ניתוח זה, דחה בעבר בית הלורדים באנגליה תביעה של מפיקי תוכנית תחרות כישרונות בה נקבע מנגנון לדירוג הכישרונות על בסיס כמות מחיאות הכפיים שקיבלו מהקהל, כפי שנקלטו במכשיר "clapometer" ייחודי(3).

בהחלטתו מיאן ביהמ"ש לראות בפורמט התוכנית יצירה דרמטית או מוסיקלית. מאידך, במקרה אחר לא פסל בית המשפט הכרה בטיוטות וניירות עבודה המגלמים פורמט של תוכנית, כיצירה ספרותית מוגנת (4).

בישראל, עלתה הסוגיה לדיון ראשוני בפני בית-משפט בתביעה בעניין תוכנית הטלוויזיה "בשידור חוקר". כידוע, הרעיון בבסיס התוכנית הוא הצגת שחזור של אירוע פלילי לא מפוענח תוך הדגשת אלמנטים שונים באירוע.

לאחר הקרנת השחזור, מרואיין  חוקר משטרה החבר בצוות החוקר את האירוע, המנתח את האירוע וקורא לקהל הצופים אשר בידיהם מידע רלוונטי להמשך החקירה, למסור אותו מיידית למשטרה. שידור התוכנית גרם, במקרים רבים, להשגת מידע שסייע למשטרה בחקירותיה(5) וכפועל יוצא המשיכה להתקיים בגרסאות טלוויזיוניות שונות למשך שנים רבות בהנחיית רפי גינת, המנחה המיתולוגי של התוכנית.

בנוסף לתרומת התוכנית לפעילות המשטרה, העשירה התוכנית את עולמם של צופים רבים המשוועים לסיפורי מתח בלתי-פתורים "על אמת". אף כותב שורות אלו בכללם השתדל בשנות ילדותו שלא להחמיץ פרק בסדרה, גם אם לעתים נאלץ לשלם על הצפייה במחיר של נדודי שינה וכאבי בטן מהם הוא מתקשה להיחלץ עד היום.

בבסיס הפרשה עמדה תביעתה של רשות השידור אשר הפיקה את הגרסה הישראלית הראשונה של התוכנית, עוד בהיותה מונופול בשוק הטלוויזיה.

עם הקמתו של ערוץ 2, המתחרה הראשון ברשות השידור ובערוץ הטלוויזיה שלה, הוחל בהעברת תוכנית בפורמט זהה ובהגשת המנחה המיתולוגי והמוכשר שלה, רפי גינת, בערוץ 2 החדש. רשות השידור ניסתה למנוע את העתקת הפורמט בעילות שונות, וביניהן, טענת זכות יוצרים שעומדת לה ביחס לפורמט התוכנית.

בדונו בתביעה זו פסק נשיא ביהמ"ש המחוזי בת"א דאז, השופט וינוגרד, כי לאחר שהתברר כי הקונספט שמאחורי התוכנית אינו קונספט מקורי שיש לייחסו לרשות השידור אלא העתקה של פורמט התוכנית הבריטית המקבילה "Crimewatch", ממילא, אף לו מדובר ביצירה שעקרונית הינה ברת הגנה הרי שבמקרה זה היא אינה מקורית ובכל מקרה אינה ברת - הגנה. כלומר, ביהמ"ש דחה בפועל את התביעה אך לא קבע קביעה קטגורית לפיה פורמט של תוכנית טלוויזיה אינו בר-הגנת זכות יוצרים(6).

פורמט של תוכנית טלוויזיה לאור חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007

חוק זכות יוצרים, התשס"ח – 2007 (להלן – החוק) מעגן את זכות היוצרים ביצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית (7). יצירה דרמטית הינה, בין היתר, גם יצירה קולנועית (8) ובגדרה, גם יצירה טלוויזיונית(9) ככל שמדובר בתוכנית עצמה, ודאי שחלה עליה זכות יוצרים כך שהעתקתה או העברתה כמות שהיא, ע"י גורם אחר, מהווה הפרת זכות היוצרים של היוצרים המעורבים בהפקתה (10).

ואולם, כאמור לעיל, ככל שמדובר בהגנה על פורמט התוכנית כשלעצמו, במובחן מהתוכנית עצמה, נראה כי קשה עד בלתי אפשרי לבסס עליו הגנה מכוח דיני זכויות היוצרים. זאת, בראש ובראשונה, לאור קביעת החוק כי זכות יוצרים אינה חלה על "רעיון", והנטייה לראות בקונספט כשלעצמו רעיון מופשט ולא ביטוי.

למרות זאת, לדעת המלומד ט' גרינמן אין לשלול הכרה של משפטית ב"רקיחה נכונה של מרכיבים שונים" של תוכנית טלוויזיה כיצירה מוגנת(11). אף במידה ואין לסתום את הגולל על אפשרות שביהמ"ש יכיר, עקרונית, בהגנה על פורמט מסוים חשוב לזכור כי תנאי בסיסי להגנה על יצירה ברת-הגנה הוא קיבועה במדיה כלשהי, וכל כן, יש להעלות על הכתב (או בדרכי קיבוע אחרות) את מרכיבי הפורמט(12).

בנוסף, חשוב לזכור כי דיני זכויות יוצרים מספקים ליוצר הגנה מפני העתקת היצירה אך אין בכוחם למנוע יצירה עצמאית שלה ע"י אחר. כך למשל, היה ושני יוצרים הוגים פורמט זהה באותה תקופה באופן עצמאי, אין אחד מהם יכול למנוע מחברו שימוש בפורמט שלו. קיבוע של מרכיבי הפורמט, ותיארוך שלהם יכול, במקרים מסוימים, לסייע בשכנוע ביהמ"ש כי פורמט דומה שפותח מאוחר יותר מהווה העתקה של הפורמט המקובע, ועל כן, מומלץ להקדיש לעניין זמן ומחשבה ולהסדיר את קיבוע הפורמט בעזרת עו"ד הבקיא בתחום.

האם ניתן לבסס הגנה על פורמט של תוכנית טלוויזיה מכוח עילות חוק אחרות?

בחלק ממדינות העולם יש שהציעו לבסס הגנה על פורמט של תוכנית טלוויזיה מכוח דיני התחרות הבלתי הוגנת. בישראל, הוחלט לעת עתה שלא לעגן עילה של תחרות בלתי הוגנת בחוק(13).

מקור אפשרי לבעיה ניתן למצוא בדיני עשיית עושר ולא במשפט(14) , אשר במהלך השנים פרשו את כנפיהם (15) מעל ענפי משפט רבים ובכללם דיני הקניין הרוחני, בכמעין דין משלים המספק סעד מקום בו דיני הקניין הרוחני אינם מספקים אותו(16) . השימוש בדיני עשיית עושר ולא במשפט אפשרי במצבים בהם ניתן לראות את התנהלות המעתיק כ"קבלת נכס, שירות או טובת הנאה שלא ע"פ זכות שבדין" (17), ובלבד שהתקיים ה"יסוד הנוסף" המצדיק החלת הדין במקרה שבו דיני הקניין הרוחני אינם מספקים סעד.

ואולם, עילת עשיית עושר הינה במהותה עילת תביעה אמורפית משהו, אשר קשה לנסח לאורה פרמטרים ברורים שמאפשרים ליוצר מחד, ולמעתיק הפוטנציאלי מאידך לתכנן את התנהלותם.

אף בין שופטי פסה"ד בעניין א.ש.י.ר. קיים חוסר הסכמה ביחס למהותו של אותו "יסוד נוסף" המצדיק שימוש בעילה. אי בהירות זו מחלחלת עד היום לערכאות השונות באופן המייצר פסיקות שונות כך ש"הניסיון להשוות בין המקרים וללמוד מהם הלכה מעורר קושי רב".

יתירה מזו, ספק אם בעידן שלאחר חקיקתו של חוק זכות יוצרים, התשס"ח – 2007, ניתן להמשיך ולעשות שימוש בדיני עשיית עושר כדין משלים לדיני הקניין הרוחני, וזאת, לאור קביעת החוק (18) לפיה "לא תהא זכות יוצרים ביצירה אלא לפי הוראות חוק זה". הוראה זו התפרשה ע"י המלומד י' וייסמן (19) כהוראה שכוונתה "לשלול מן היוצרים את ההגנה שעמדה להם קודם לכן מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט ע"פ הפסיקה בעניין א.ש.י.ר". ספק אם דברים אלו יחלחלו לתודעתם של בתי המשפט כהלכה מחייבת, אך ודאי שיש בהם בכדי להאפיל עוד יותר את מסך העמימות העומד לפני יוצר פורמט לתוכנית טלוויזיה המנסה להיבנות מעילה זו.

כמה "טיפים" לסיום

כאמור, הבסיס המשפטי להגנה על פורמט תוכנית טלוויזיה כשלעצמו אינו מבוסס. חרף זאת, עינינו הרואות כי גופי שידור משקיעים הון עתק ברכישת זכויות בפורמטים של תוכניות חדשות, וזאת, בכדי לנטרל כל סיכון לתביעה אפשרית.

בנסיבות אלו, חשוב שאדם המפתח קונספט לתוכנית טלוויזיה חדשה יפעל בליווי עו"ד בקיא ובעל ניסיון בתחום, על-מנת למקסם את ההגנה על הפורמט ולמנוע את גזל כבשת הרש ע"י תאגיד גדול.

בין האמצעים בהם ניתן להסתייע על-מנת לבסס הגנה על הפורמט ניתן למנות את:

א. העלאת הפורמט על הכתב, כתצהיר, והפקדתו, בצורה מסודרת בידי עו"ד. מומלץ להתיעץ עם עוה"ד הבקיא בתחום בטרם מעלים את הפורמט על הכתב. ניסוח צר/רחב מדי עלול, לעתים, לחבל בהגנה על הפורמט.

ב. הסתייעות במנגנוני הגנה אפשריים במטרה "לכסות" כמה שיותר רכיבים בפורמט, למשל: רישום סימני מסחר על רכיבים שונים שהם ברי רישום.

ג. ניסוח הסכמי סודיות מפורטים וממצים לצורך התקשרות עם רוכשים פוטנציאליים.

ד. בחינת דרך הפיתוח וההתקשרות הנכונה עם הגורם וקביעת חלוקת עבודה הולמת. זכרו: ככל שהפורמט הוא גולמי ולא מיושם בפועל, גובר החשש לזליגתו לידי הגוף הרוכש.

יש לזכור כי המדובר בהמלצות בסיסיות שאינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי. מומלץ מאוד להסתייע בעו"ד שילווה את תהליך מכירת הפורמט מראשיתו.

____________________________________________________

1. ראו ערן בר-און, לראשונה: פורמט טלוויזיה ישראלי נמכר ל-BBC, פורסם באתר YNET ביום 6.10.2009.

2. ראו סעיף 5(1) לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007.

3.   Green v. Broadcasting Corp., of New Zealand [1989] 2 All E.R. 1056,1058.

4. CBS Broadcasting, Inc. v. Survivor Productions, LLC, 2003 U.S. Dist. Lexis 20258 (S.D.N.Y. 2003).

5. כך למשל בחשיפת עד חשוב בפרשת הרצח של ורדית בקרקנוט, ראו רוני זינגר-חרותי, העד מ"בשידור חוקר" עוד יכול לעזור, פורסם בעיתון הארץ, וניתן לצפייה באתר האינטרנט של העיתון.

6. ראו ראו אלה וינריב-יריב, "חברי ילדות של במאי "לילה כלכלי" בערוץ 10: הוא גנב מאיתנו רעיון לתוכנית", כתבה בעיתון גלובס מיום 6.10.2009. הכתבה ניתנת לצפייה באתר האינטרנט 'גלובס'.

7. ראו סעיף 4(א)(1) לחוק. בנוסף, מעגן החוק הגנה מיוחדת לתקליט שאינה מענייננו בתגובה זו, ראו סעיף 4(א)(2) לחוק.

8. ראו סעיף 1 לחוק בהגדרת "יצירה דרמטית".

9. ראו סעיף 1 לחוק בהגדרת "יצירה קולנועית" ובהגדרת "יצירה דרמטית".

10. החוק החדש מעגן, במובחן, את הזכות לשידור, הזכות לביצוע פומבי והזכות להעמדת יצירה לרשות הציבור כזכויות נפרדות בתוך אגד זכויות היוצר. ההבחנה בין הזכויות השונות טרם הובררה כל-צרכה. לעניין זה ראו ר' ארידור-הרשקוביץ, "מביצוע פומבי להעמדה לרשות הציבור: חידוש או בלבול תחת הדין החדש?", יוצרים זכויות – קריאות בחוק זכות יוצרים, בעריכת מ' בירנהק וג' פסח, הוצ' נבו, 2009, 405 – 438.

11. ראו ט' גרינמן, זכויות יוצרים, הוצ' איש ירוק, 2009, 188. גרינמן מבסס את עמדתו על היקש שהוא עושה מפסה"ד בעניין ת"א (מחוזי-ת"א) 1108/90 Parker Brothers Division of Tonka Corporation נ' אמקור בע"מ, 17.3.1997, לא פורסם,  במסגרתו הכירה השופטת ברלינר בזכות היוצרים במכלול הרכיבים של משחק לוח.

12. דרישת הקיבוע כתנאי סף להגנה על יצירה מעוגנת כיום בסעיף 4(א)(1) לחוק. כיון שעסקינן ביצירה דרמטית הרי שדרישת הקיבוע הייתה קיימת אף בדין שקדם לחוק, ראו חוק זכות יוצרים, 1911, סעיף 35. ככל שהקיבוע יעשה בכתב, ניתן, תיאורטית, לבסס עליו הגנה אף כיצירה ספרותית.

13. ראו חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט – 1999. עוולת תחרות בלתי הוגנת נכללה בנוסח המקורי של הצעת החוק ואף בכותרתו, ואולם, הוחלט שלא להכלילה בנוסח הסופי והמחייב מחשש לפגיעת יתר בתחרות.

14. ראו חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט – 1979.

15. כדימויו של הנשיא אהרן ברק בד"נ 20/82 אדרס חמרי בניין בע,מ נ' הרלו אנד ג'ונס ג.מ.ב.ה., פ"ד מב(1), 221, דימוי בו עשה שימוש השופט יצחק אנגלרד במתקפתו על תחולתם הדורסנית, לטעמו, של דיני עשיית עושר, ראו מאמרו "כנפי הנשר הדורסני: דיני עשיית עושר ולא במשפט", ספר זיכרון לגד טדסקי – מסות במשפט אזרחי, בעריכת י' אנגלרד, א' ברק, מ' א' ראבילו וג' שלו, 1995, 37.

16. פסה"ד הבסיסי בעניין הוא ע"א א.ש.י.ר. יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ, פ"ד נב(4), 289. לביקורת על החלת דיני עשיית עושר ולא במשפט כדין משלים לדיני הקניין הרוחני ועל סכנת היווצרות אפקט מצנן שיגרור פגיעה גדולה מדיי בנחלת הכלל ראו נ' אלקין-קורן, "על כלל ועל 'נחלת הכלל': מקניין רוחני לעשיית עושר ולא במשפט", עיוני משפט כה(1), אונ' ת"א, 2001, 9.

17. סעיף 1 לחוק.

18. סעיף 3 לחוק.

19. י' וייסמן, "מאפיינים של חוק זכות יוצרים", יוצרים זכויות, לעיל ה"ש...

my husband cheated with a man click here open
read here all women cheat click here
read here cheater open
cheat on husband reasons wives cheat on their husbands dating for married people
all women cheat why wifes cheat why wife cheated
how to catch a cheat how many men have affairs why do married men cheat
why most women cheat go women that cheat
click why do women cheat on their husbands why are women unfaithful
wife who cheated link why do women cheat with married men
when married men cheat affair dating sites go
married men who have affairs why does husbands cheat married woman wants cheat
why some women cheat husbands that cheat my husband cheated
married men that cheat how do i know if my wife cheated go
buy internet viagra uk viagra viagra without
generic viagra vls pharmacy how much is viagra at cvs read here
link meet and cheat women who cheat
open why people cheat why husband cheat on their wife
catch a cheater how to cheat wife go
cheat wifes click married woman looking to cheat
reasons women cheat on their husbands redirect dating a married man
שאלות בנוגע לנושא? כנסו ל - פורום זכויות יוצרים
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.
דרג את המאמר
(4), 1הצבעות

אודות הכותב

עוד אפרים אהרונוב

עו"ד אפרים אהרונוב

המשרד מספק שירותים משפטיים בתחום המשפט המסחרי-עסקי לענפיו, בדגש על תחום הקניין הרוחני ודיני האינטרנט. לפרטים נוספים אודות עו"ד אפרים אהרונוב

מאמרים נוספים מאת עו"ד אפרים אהרונוב

שאלת הסמכות המקומית בהליך התביעה הייצוגית

25/05/2014   מאת: עו"ד אפרים אהרונוב כיצד נבחנת שאלת הסמכות המקומית בתביעה ייצוגית? האם היא מוגבלת למחוז השיפוט ...

מדיניות חדשה ביחס לרישום "סלוגן" כסימן מסחר

10/01/2012   מאת: עו"ד אפרים אהרונוב פס"ד מנחה של בית המשפט המחוזי בת"א קובע כי סלוגן יזכה להכרה כסימן מסחר רק א...
אין להוסיף תגובה המנוגדת לתקנון האתר

תגובות

לא התקבלו תגובות למאמר