משפט עברי

הכרת המונח "משפט עברי"

המונח "משפט עברי" הינו תרגום של מונח בגרמנית שהיה נפוץ במאה התשע- עשרה כאשר לימודי יהדות נכנסו אל האוניברסיטאות במערב אירופה.

מדובר בלימוד ההלכה היהודית באמצעות כלים של מדע המשפט, הלכה זו קיימת כשלושת אלפים שנה. משפט עברי – חקר ההלכה עם כלים של המדע המודרני.

צמד המילים "משפט עברי" נועד לציין את ההתנתקות מהדת ולמידת ההלכה היהודית בכלים אקדמיים. עברי = לא יהודי, לא מהגולה, "ישראלי", "יהודי חדש". "משפט" – עיסוק כללי בהלכה, בנושאי נזיקין, פלילי, ניהול בתי דין וכו' – לא בהלכות דת.

תחילתו של המשפט העברי במשפט הישראלי

בחוק יסודות המשפט, אשר  נחקק בשנת  1980, הוחלט לבטל את סימן 46 ובכך נותק הקשר אל המשפט האנגלי.

אולם החוק קבע דבר חשוב נוסף, והוא– במידה ושופט לא מוצא תשובה לבעיה משפטית בחקיקה, בפסיקה ואנלוגית – אז יפנה אל מקורות המשפט העברי ויישם את המשפט העברי בתנאי שהפתרון במשפט העברי מתאים לעקרונות של צדק, יושר, חירות ושלום.

בפס"ד הנדלס היה ויכוח בין השופט אלון לשופט ברק. אלון טען כי ניתן להרחיב את השימוש במשפט העברי במקרים וקיימת לקונה במשפט. אהרון ברק טען כי צריך לצמצם את השימוש במשפט העברי. ברק ניצח בויכוח זה והפך את החוק הזה ל"אות מתה" למעשה. אך מצד שני יש בחוק גם משמעות סמלית בעצם ההפניה (גם אם ברשות) אל המשפט העברי במקרה של לקונה.

המשפט הישראלי כתוב בעברית, והרבה פעמים ינבע מהמשפט העברי בביטויים מהתלמוד.

משפט עברי- מישור החקיקה

ישנם חוקים חשובים במשפט הישראלי אשר מבוססים על המשפט העברי – חוק "לא תעמוד על דם רעיך" 1992, מצוטט מויקרא פרק י"ט.

חוק זה בא ליצור התערבות במניעת פשע. מכיוון שאין בחוק חובה מלסייע לקורבן ולמנוע פשע, יכולים לקרות מקרים נוראיים. ברחבי העולם נקרא חוק זה – "השומרוני הטוב".

אם אין הסתכנות ואדם לא יתערב – הוא ייענש. החוק נידון גם בתוך המשפט העברי. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, 1992, סעיף 8 – הערכים של מדינת ישראל הם יהדות ודמוקרטיה. ביטוי סמלי חשוב לחשיבות המורשת היהודית במשפט הישראלי.

המקורות הספרותיים של המשפט העברי

ישנם מספר מקורות ספרותיים אשר במהלך השנים הרכיבו את אשר מכונה "משפט עברי". ראשונה בחשיבותה הינה  התורה, כשלאחריה נכתבו מספר מקורות נוספים:

• המשנה – קובץ ההלכה היהודית בת התוקף.

• התלמוד (בבלי וירושלמי) – שילוב של המשנה עם הגמרא.

•  משנה תורה – נכתב ע"י הרמב"ם. אסף את כל החומר המשפטי שנצטבר עד לתקופתו.

• שולחן ערוך – נכתב ע"י רבי יוסף קארו בצפת. קובץ משפטי נוסף, עדכון של הקובץ המשפטי – משנה תורה.

• נושאי כלים לשולחן ערוך – המשך מפעל הפירוש לחוקים משפטיים.

• ספרות שאלות ותשובות (שו"ת) – מתקופת התלמוד ועד ימינו, תכתובת של רבנים שונים עם שואלי שאלות לאורך ההיסטוריה.