בחינת לשכה - יעילות הלימוד

המתמחה - המלצות וטיפים לתקופת הלימוד לבחינות

להלן רשימה של המלצות ו"טיפים" שנועדו לשפר את יעילות הלימוד:

קריאת חומר הלימוד

אין לדלג על נושאים הנתפסים כ"איזוטריים". לדוגמה: בשתי הבחינות האחרונות הופיעו ארבע שאלות ב"מיסוי מקרקעין", ולא מן הנמנע שבבחינה הבאה תופענה שאלות ב"פשיטת רגל". יתרה מכך, בכל בחינה קיימת נטייה להתמקדות יתר בנושא אחד, כחלק משינוי קבוע של דפוס הבחינה (לדוגמה: בבחינה האחרונה הופיעו שתי שאלות ב"אגודות שיתופיות").

יש לנסות למצוא את ההיגיון העומד ביסוד סעיפי החוק ולנסות לתת להם "טעמים". רק לימוד המבוסס על הבנה מאפשר הטמעה של הפרטים הרבים. גם לפרטים שנראים לכאורה חסרי פשר ניתן למצוא טעם ("מדוע המועד הוא 15 יום ולא 45 יום?", "מדוע נדרשים טעמים מיוחדים?"). אין הכרח שההיגיון שמצאת יתאם את כוונת המחוקק, כל עוד הוא מסייע בזכירה.

יש לקרוא את כל חומר הלימוד לפחות שלוש פעמים. קריאה ראשונה - לצורך היכרות יסודית; קריאה שנייה - לצורך חזרה והעמקה; קריאה שלישית - לצורך ביסוס והטמעה.

יש לקרוא בקצב קריאה מתון (שאינו מהיר מדי), זאת על מנת שניתן יהיה לשים לב למירב הפרטים. השאלה החשובה יותר אינה "כמה מהר קראת?" אלא "כמה זכרת והפנמת?".

בסיום כל יום לימוד מומלץ לעשות חזרה מהירה על עיקרי חומר הלימוד שנלמד באותו יום: הנקודות שסומנו על-ידכם במדגש (מרקר), סימוני ה"מדחום" וכן הטבלאות והתרשימים.

יש לקרוא קריאה "חוקרת" תוך ניסיון להבין את ההוראה ולבחון כיצד ניתן ליישמה בסיטואציות שונות, שכן אצל חלק מהנבחנים הקושי אינו בזיכרון אלא ביישום החומר.

בכל קריאה נוספת יש לנסות "לחשוף" פרטים שנעלמו מן העין במהלך הקריאה הקודמת. הבחינה עשויה להתמקד בחלקים שונים של הוראת החוק, ולא בהכרח באלה הבולטים לעין.

אין טעם לסכם את חומר הלימוד. בחינת הלשכה היא בחינה אמריקאית המבוססת על זיהוי החלופה הנכונה (recognition), והיא עוסקת לעתים בפרטי פרטים שאינם "ברי סיכום".  עם זאת, ניתן לרשום הערות בצד כל עמוד, שתשמשנה עבור החזרות הבאות.

ניתן למרקר מילות מפתח בחומר הלימוד (אך אין חובה). אם עושים כן - חשוב לעשות זאת באופן שיטתי, תוך הקצאת צבע לכל רכיב כדוגמת: מועדים, מילות הנגדה (כגון "ברם", "אבל", "אולם", "אלא אם כן"), סייגים, חריגים וכו'. מומלץ למרקר מילים בודדות או צירופי מילים ולא מקטעים שלמים, שאחרת פעולת המרקור לא תסייע לתכלית שביסודה - ההבחנה בין עיקר וטפל.

קריאת החקיקה

מומלץ לקרוא את החיקוקים החשובים הכלולים בספר החקיקה. הרוב המוחלט של שאלות הבחינה עוסק בחקיקה, וישנן אף שאלות העושות שימוש בלשון המדויקת של החוק. יתרה מכך, בבחינות עבר הופיעו שאלות "מקור נורמטיבי", שהקנו יתרון לנבחנים שהכירו את החיקוקים.

קריאת החוק עשויה להיות מייגעת כאשר היא נעשית ללא ידע מוקדם. לכן, מומלץ לקרוא את החוק לאחר קריאת חומר הלימוד הרלוונטי , כך שתהא זו מעין חזרה נוספת על חומר הלימוד.

במקרה של מצוקת זמן, רצוי, לכל הפחות, לקרוא את החיקוקים החשובים ביותר לבחינה: חוק בתי המשפט (כולל התוספות), תקנות סדר הדין האזרחי וחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] (כולל התוספות). בנוסף לכך, מומלץ לקרוא חיקוקים קצרים יחסית ששכיחות הופעתם בבחינה רבה: חוק בתי משפט לעניינים מינהליים (כולל התוספות); חוק הבוררות (כולל התוספת); חוק תובענות ייצוגיות (כולל התוספות); פקודת הראיות; חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים); כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית); תקנות המקרקעין (ניהול ורישום); חוק בית המשפט לענייני משפחה; חוק בית הדין לעבודה. לדוגמה: פקודת הראיות מחזיקה 60 סעיפים בלבד אך בבחינות הלשכה מופיעות בממוצע 7 שאלות העוסקות בה.

תרגול שאלות

מומלץ לפתור שאלות תרגול מספר פעמים בכל יום לימוד. פתרון שאלות מחדד את תשומת הלב לפרטים, מחבר את חומר הלימוד ל"חיי המעשה" ומשפר את הטמעת חומר הלימוד. כדאי לפתור שאלות במספר דרגות קושי, הן שאלות "אמת" והן כאלה ה"צופות פני עתיד".

חובה לפתור את כל שאלות ה"אמת" בבחינות הלשכה שהתפרסמו (17 בחינות) כדי "להיכנס" הן ל"ראש" המיוחד של בחינות הלשכה והן ל"ראש" של כותבי השאלות בתחומים השונים.

כדאי לפתור שאלות "אמת" (מתוך בחינות הלשכה) לאורך כל תקופת הלימוד לבחינה ולא רק בסיומה. פתרון שאלות "אמת" מאפשר להבין את "רוח הבחינה", לראות אילו דגשים יש לתת במהלך הלימוד ולאמץ את דרך הלימוד המותאמת באופן מיטבי לדרישות הבחינה.

בעת בדיקת הפתרון מומלץ לקרוא את התשובה במלואה, להבין את מקור הטעות במידה וישנה, להקדיש זמן לניתוח התוצאות וכמובן ליישם את הלקחים בהמשך הלימוד.

כדאי לתכנן באופן מדויק את הזמן לפתרון בחינת הלשכה ולהקצות בתום הבחינה פרק זמן (כמחצית השעה) לבדיקת סימון השאלות ולבדיקה נוספת של שאלות שהעלו קושי מיוחד.

כדאי לאמץ דרך שיטתית לפתרון שאלה בבחינת הלשכה: סימון מילות מפתח, שימת לב למילות שלילה, פסילת חלופות, שימוש ב"כללי אצבע", יצירת תרשים זרימה וכיוצא באלה. זאת, בין היתר, בהסתמך על הדגשים וה"טיפים" שקיבלתם במהלך הקורסים והמפגשים.

עצות כלליות

ככלל, לא מומלץ ללמוד בקבוצה. בחינות הלשכה, מטבען, דורשות ידיעה שטחית של פרטים רבים, ולכן אין ערך רב ל"סיעור מוחות" ולליבון סוגיות בצוותא.

אין ללמוד יותר מ-10 שעות ביום, זאת כחלק מ"תכנון אסטרטגי" שלפיו יש לחלק את המשאבים באופן מדוד ומאוזן על פני כל תקופת הלימוד ולא לכלותם כבר בהתחלה. ניתן לדמות את ההכנה לבחינה לריצת מרתון שבה יש לשמור כוחות לישורת האחרונה.

מומלץ לעשות הפסקות מתודיות במהלך יום הלימוד: הפסקה בת מספר דקות בכל שעה והפסקת צהריים מסודרת. יש לראות במנוחה אפקטיבית "מטלה" שתתרום ליעילות הלימוד. כן מומלץ לשמור על אורח חיים מתון (ארוחות מזינות, זמן שינה קבוע, מנוחה מרעננת וכו').

לשם שמירה על קצב לימוד מהיר די הצורך ואחיד, כדאי למדוד באמצעות שעון עצר (סטופר) את ההספק המקסימלי שלך בשעה של ריכוז גבוה (מספר עמודים בשעה). מדי פעם כדאי להשוות את ההספק הנוכחי להספק המקסימלי ולנסות לשפרו במקרה של פער משמעותי.

ישיבה סטטית במשך שעות ארוכות עלולה לתת את אותותיה בשלבי הלימוד המאוחרים. לכן, מומלץ להתאוורר גם באמצעות פעילות פיזית, כגון הליכה יומית.

מומלץ לבחור תכנית לימוד מרווחת הכוללת יום מנוחה בשבוע וכן ימי השלמת פערים.

בכל מקרה של אילוצים מיוחדים, מגבלה לימודית או קושי לעמוד בתכניות הלימודים המומלצות, כדאי להיעזר בצוות ההכנה על-מנת שיתאים עבורך תכנית לימוד אישית.

כמו כן, מומלץ להיוועץ בצוות ההכנה במקרים של אילוצים אישיים או קשיים לימודיים מיוחדים (קשיי למידה, זיכרון, קשיי שפה, חרדת בחינות וכיוצא באלה).

בחינת אוקטובר 2007 מסמנת שינוי מגמה באופי הבחינה, הן בהעלאת דרגת הקושי והן בעיסוק בסוגיות "קצה" שלא זכו להתייחסות רבה בבחינות עבר. יש להכיר היטב את המגמות החדשות בבחינות הלשכה ולדעת כיצד להתמודד עמן במהלך הלימוד לבחינה.

שיטת לימוד נכונה ויעילה תאפשר לך להביא את הידע שצברת לידי מיצוי מלא ברגע האמת.

בברכת לימוד פורה והצלחה בבחינה,

צוות "המתמחה.