יום הולדת 20 לאמנת זכויות הילד

שלום לך חברה יקרה שלי,

הנה, את כבר בת עשרים, כולם רוצים בך חלק  וכולנו מתהדרים כאילו את אצלנו אורחת קבע.

אתמול כשרציתי לראותך פתחתי את האינטרנט, חיפשתי איפה את חוגגת, מצאתי  סימנים מכבודך בקנדה, איטליה, צרפת, אנגליה, מדינות סקנדינביה, ארה"ב, ירדן, הולנד, לבנון, ועוד יש רבות... ובכולן חוגגים לך במערכות החינוך, הרווחה והמשפט.

ראיתי גם מכתבים של שרי חינוך ונשיאים שכתבו אודותייך והייתי גאה.

כולם ציינו את עוצמתך ועזרתך לילדים ונוער ברחבי העולם. המוני ילדים מציירים, יוצרים סרטים וכותבים סיפורים על הדרך המיוחדת שעזרת, תמכת ושינית דפוסי התנהגות כלפיהם ועל דפוסי הוראה ששונו כי רצו להיות במחיצתך.

על אהבות שנרקמו בין מנהלי מוסדות חינוך לדרכים המופלאות שהצגת באור יקרה  לשינוי התנהלות וטיוב בעיות משמעת שהיו בבתי הספר השונים בעולם.

על השבילים הרבים בהם צעדו תלמידים בגאווה בהיותם אזרחים משמעותיים.

על ילדים מאומצים שמצאו את הוריהם בזכותך. על ילדים לוחמים שחזרו לספסל הלימודים.

על תלמידים מקוריאה שמממשים את זכותם ללמוד, אמנם בכיתות צפופות אבל מתחנכים לאורה של התרבות הקוריאנית כשאת מהווה את הסמן הערכי בחינוכם.

על ילדים בני מיעוטים שקיבלו אהבה וחינוך במדינות שונות.

אפילו ראיתי שאחת הילדות כתבה לך מכתב תודה על הזכות שיש לה ללמוד ולהתפתח והנער מקורזל השיער שמעולם הוריו לא שמעו אותו, הודה לך שבזכות בית הספר להורים שהתנהל תחת חסותך ובהדרכת מנהל בית הספר יש לו הזכות להישמע ולהשתתף בקבלת החלטות בבית ובבית הספר.

מורות סיפרו שהודות לך יש להן סמכות אחרת ויותר מעניינת בכיתה. הן קובעות איזו זכות עדיפה על אחרת תוך הסבר לתלמידים ולהורים ובהסברה זו הולכים אחריהן התלמידים וההורים כאילו הן אלו שהמציאו את הזכויות והאחריות לחינוכם. הם פשוט "מתים" עליהן, כי הן נוטעות בהם ביטחון עצמי ומתחשבות בדעתם.

קראתי דברי תלמידה  משוויץ וכמוה גם תלמיד מוונקובר שכתבו עליך שמאז שהופעת בשערי המדינה שלהם המורות שלהן צוחקות איתם אבל לא עליהם. התלמיד מוונקובר הסביר שהודות לך הוא יכול להיות נשיא קנדה כמו אובמה למרות שהוא בעל צבע עור שונה. יש לו אותם זכויות לחינוך ולחברה כמו חבריו הקנדיים. הוא אפילו מתכנן לכל השכבה שלו את מערכת הטיולים השנתיים, כי הוא אחראי על מסלולי הטיול. עוד הוא כתב שישב בחופש הגדול עם המורות שלו שפרסו בפניו את תוכנית הלימודים ויחד עם הוריו טייל ברחבי המדינה ואתר את המקומות המעצימים את הידע והמרגשים ביותר.

קלוד ונסרין סיפרו בשני מכתבים שונים על חוויותיהם במדינות שלהם בכיתה.

על מורה המאפשרת להתבטא, על גבולות חופש הביטוי בכיתה ובבית הספר.

על שיתופם בתהליכי שיח אזרחי יחד עם המורים. על מנהלים ומורים שקבעו ביחד עם התלמידים את כללי ההתנהגות ראויים בכיתה, בבית ובבית הספר. באילו נושאים הם שותפים ברשות המקומית: בתכנון כבישים, בתכנון שבילים לאנשים הנעזרים בכיסאות גלגלים, בתכנון מקומות בילוי לנוער וילדים, בביצוע הייד פארק ובבניית תוכנית תרבות לנוער שלא עולה מאומה לילדים ונוער: הצגות, סרטים, זמרים.

אן הוסיפה וסיפרה על פעילות ההתנדבות שיזמה עם רוב תלמידי בית הספר שלה בכפר הילדים הסמוך, לילדים שיש להם בעיות תקשורת ואיך הם לימדו אותם על זכויותיהם וכיצד לדרוש אותם בבית הספר, בביטוח  הלאומי, וברשות המקומית.

ריפעת מירדן סיפרה על המשפחה - על השיחות בבית והשפעתך על הוריה.

על היחס של אחיה הצעיר אליה. על יחסי השותפות.

על אימוץ אח צעיר שהוריו נדרסו ועל שילובו בחיי המשפחה כאחד האחים - כי כולנו שווים.

על מנהל בית הספר שהפך מריבה בין ילדים  לחברות, וויכוח על ציון התברר כהזדמנות ללמידה משותפת.

שוחחתי עם דרור ויפית, נופר וליבי, אייל, קרן ורם ותלמידים נוספים שגם הם מרגישים שנטשת אותם.שאין להם במי להיתמך ובמי להיעזר. שאין להם היום את אותם יסודות אזרחיים שעטפת אותם. שדורשים מהם כל העת חובות חברתיים מבלי להעניק לה קרן אור לזכויותיהם.

והנה את כאן.

הגעת גם לישראל לפני כמה שנים והשינוי המיוחל  החל. גם כאן עת הופעתך בקול תרועה וכל הילדים בבית ספר היסודי קיבלו את פנקס הזכויות בו נרשמו תמצית הזכויות הבסיסיות והופיעו כרזות ותחרויות, סרטי תלמידים, ספרי לימוד, שיעורים אינטראקטיביים  ועיתוני בית ספר.

רשויות מקומיות ערכו תוכניות מיוחדות להטמעת אמנת זכויות הילד, התפתחו תנועות הנוער ופעולות התנדבות נוער לנוער, ילדים  לילדים,  תלמידי ישראל הציגו באו"ם וזכו לתשואות והוקרה מנציגי מדינות העולם  – הנציגים המבוגרים ונציגי הנוער!

מערכת המשפט הייתה לפאר המדיניות בישראל לילדים ונוער ופותח בה  קוד אתי לעורכי דין לילדים. הסנגוריה הציבורית לילדים ונוער הביאה לתיקון מבורך לחוק הנוער.בעזרתם פותחו מבנים לשיח מגשר ותוכניות קדם לנוער על סף עבריינות.

קמו מבנים חברתיים המסייעים לילדים כמו מרכז נוגה המסייע לילדים נפגעי עבירה והוריהם ללא תשלום.

מרכזי עלם.

מרכזי קשר.

מרכז לין בירושלים.

"הפוך על הפוך" - בתי קפה ליליים לנוער משוטט בו סיוע מקצועי לנוער.

ארגונים חברתיים במדינה שלנו מסייעים מעת לעת לילדים שפונים אליהם.

ער"ן - המסייע בטלפון לילדים ונוער במצוקה.

ארגון אל"י - המסייע לילדים שחוו אלימות.

שתיל - המסייע לילדים בסיכון.

ארגון בטרם המפתח מודעות בבית ובביה"ס בנושאי הגנה ובטיחות לילדים.

עמותה ליד בית השנטי - בית עזרה לנוער.

תללים וקו אור - שירות חינוך לתלמידים חולים.

הביטוח הלאומי המעניק עזרה כספית להורים לתלמידים ליקויי למידה שעברו ועדת השמה.

הבית הירוק - המעניק סיוע פסיכולוגי  בטלפון לנוער.

מקום מיוחד - המעניק עזרה להורים לתלמידים עם צרכים מיוחדים. ועוד...

ישנם גם ארגונים המסייעים לבתי הספר ביצירת תוכניות חינוך שנולדו מאמנת זכויות הילד – ממך חברתי הנוטשת.

אבל... מכל הוקרתי לך  יש לי היום בעיה קשה...

כאמא לארבעה ילדים.

כיו"ר הנהגת הורים הארצית. כמייעצת לאלפי הורים. כמרצה במכללות ובאוניברסיטאות בנושאי חינוך...  למה ברחת ממערכת החינוך בישראל? היית איתנו במערכת החינוך 8 שנים טובות!

התחלנו.

רצינו.

התקדמנו לאט.

ניסינו בכמה צעדים, מעדנו, התגברנו והמשכנו, היו לנו הצלחות כבירות ,שלחנו אלייך תסקירים ואת השבת בברכה, ובבת אחת איבדנו את העוצמות שברכת אותנו בהן.

הכיצד ?

עשי עימנו חסד נוסף, חזרי אלינו !

לכל מקום בו ישנם ילדים ונוער !

לכל מקום בו נשמע עדיין צחקוק של ילדים!

הרי ידוע לך שבכל מוסד בו חווים תלמידות ותלמידים את אמנת זכויות הילד בלמידה שיטתית בכל תחומי הלימוד –  גדלים תלמידים כאזרחים צעירים:

לומדים אחרת.

מתפתחים אחרת.

שמחים יותר.

מכבדים יותר.

חוקרים יותר.

אחראים יותר.

מוסריים יותר.

מתנדבים יותר.

עוזרים יותר.

מחייכים יותר!

אני לא מוותרת ואיתי גם ההורים והילדים!

אנחנו נתקדם ביחד לקראת היום אחר ומחר טוב יותר!

איתך לתמיד!

אתי בנימין

יו"ר הנהגת ההורים הארצית

דוא"ל horim-i@bezeqint.net