ביטול חוב לביטוח לאומי

יש לך חוב לביטוח לאומי? מה עושים?

ישנם מקרים בהם ניתן לבטל חוב גמלאות כלפי המוסד לביטוח לאומי, האפשרות קיימת בעיקר במקרים בהם החוב נוצר עקב  טעות מצד המוסד לביטוח לאומי, אך לא רק. כפי לצד  ביקורת כלפי המוסד לביטוח לאומי מצד מבקר המדינה לפיה ישנם מקרים רבים בהם תביעת השבת הכספים מהמבוטחים אינה צודקת, קיימת פסיקה של בית הדין לעבודה, לפיה טעות בתשלום אינה מקנה למבוטחים זכאות שאינה קיימת בדין. ראה בהרחבה במאמר זה.

סעיף 315 לחוק הביטוח הלאומי קובע כדלקמן:

"שילם המוסד, בטעות או שלא כדין, גמלת כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, יחולו הוראות אלה:

(1) המוסד רשאי לנכות את הסכומים ששילם כאמור מכל תשלום שיגיע ממנו, בין בבת אחת ובין בשיעורים, כפי שייראה למוסד, בהתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות הענין...".

בדבע נו/04-37 אורי כהן נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד, 528, פסק בית הדין הארצי כי כאשר המוסד לביטוח לאומי תובע החזר גימלה, עליו להוכיח כי הגמלה שולמה למבוטח בטעות או שלא כדין וכן את שיעור הגימלה וסכום ההחזר.

בעב"ל 1381/01 ויולטה אולחובוק נגד המוסד לביטוח לאומי, (ניתן ביום 9.2.04) הבהיר בית הדין כי החובה להחזיר תשלום ששולם ביתר אינה מותנית בחוסר תום לב מצידו של החייב, בדבריו:

"ביחסים שבין המוסד למבוטח מוטלת על המבוטח, בראש ובראשונה, חובת גילוי מלוא המידע והחובה לנהוג בתום לב. מבוטח שאינו מוסר למוסד את מלוא הפרטים הנוגעים לעניינו או שמוסר חלילה פרטים שאינם נכונים, עשוי להיחשף לדרישה להחזר הכספים מכח סעיף 315 לחוק. ודוק: הדרישה להחזר כספים לפי החוק אינה מותנית בקיומו של חוסר תום לב מצד המבוטח; גם שגגה שיצאה מלפניו בתום לב מקנה למוסד זכות להחזר כספים, אם לאמיתו של דבר קיבל המבוטח כספים שאין הוא זכאי להם".

בדו"ח השנתי של מבקר המדינה לשנת 2004, קבע מבקר המדינה בהתייחסו להפעלת סעיף 315(1) לחוק, כי על המוסד להפעיל שיקול דעת בעניין השבת תשלומי יתר, וכי יש מקום לפטור מהשבה באופן מלא או חלקי, כאשר יש נסיבות אשר עושות את ההשבה לבלתי צודקת, וזאת בין היתר לפי העיקרון שבא לידי ביטוי בסעיף 2 לחוק עשיית עושר ולא במשפט.

כמו כן, אין לדרוש החזר תשלום יתר ששולם באשמת המוסד לביטוח לאומי בהתקיים נסיבות אלה:

(1) החייב לא תרם במאומה לכך ששולם לו תשלום היתר, ולא ידע שמשולם לו תשלום יתר או מה היו הנסיבות שגרמו לכך.

(2) החייב שינה את מצבו לרעה בעקבות קבלת התשלום. שינוי מצב לרעה יכול שיתבטא גם בהצטברות החוב ללא ידיעתו.

(3) עבר זמן רב מהיווצרות הנסיבות שבעטיין שולם תשלום היתר ועד גילויין.

בעב"ל 298/07 בסאם אבו אחמד נגד המוסד לביטוח לאומי, פסק בית הדין הארצי כי אין בטעותו של המוסד לביטוח לאומי, אף אם לא נגרמה על ידי  המערער, כדי להקנות זכאות שאינה קיימת בדין. בית הדין הוסיף וקבע, כי אין בהנחיה של לשכת מבקר המדינה בדבר הפעלת שיקול דעת המוסד בגביית חוב ממבוטח עקב תשלום גמלה בטעות, עליה הסתמך המערער, כדי להקנות לו זכאות לסעד, אם זו לא קיימת על פי דין. מכל מקום, קבע בית הדין, כי בעניינו דל אבו אחמד, אין מדובר במקרה זה ב"חייב שלא תרם במאומה לכך ששולם לו תשלום היתר", בו עוסקת הנחיית המבקר.

על אף האמור לעיל, קיימות הנחיות מפורטות הדנות בביטול חובות שנוצרו עקב טעות של המוסד לביטוח לאומי. ככל שקיימות נסיבות המצדיקות ביטול החוב או הקטנתו יש להגיש בקשה לוועדה לביטול חובות. בכדי להפיק את המירב בתהליך נכון יהיה לפעול בליווי עורך דין הבקיא בתחום ביטוח לאומי.