נגנב או אבד כרטיס האשראי שלך – לא להיכנס להיסטריה

מבט משפטי על גניבה או איבוד כרטיס אשראי

גניבה או איבוד כרטיס אשראי

כברת דרך ארוכה עבר הצרכן הישראלי מעת שהתוודע, אי שם בסוף שנות ה – 70, לאמצעי התשלום החדשני הקרוי 'כרטיס אשראי', ועד לימינו אלה בהם הפך כרטיס האשראי למכשיר בסיסי המעורב בנתח הולך וגדל של עסקאות צרכניות במשק.

יש המסבירים את חיבתו של הצרכן הישראלי לכרטיסי אשראי כנובעת מתחושת האשליה של הקונה לפיה הוא מקבל מוצר מבלי לשלם עליו שטרות כסף מוחשיים.

אמנם בסוף החודש מנוכה סכום העסקה מחשבון הבנק של הלקוח, אך פעולת הניכוי אינה כה מוחשית כהכנסת היד לארנק ושליפת השטר המהוה האחרון שעדיין נותר בתוכו לפליטה. חוץ מזה, מי יודע מה יקרה עד השמיני לחודש הבא? אולי עד אז נזכה בלוטו, נהפוך למיליונרים ונחדל להתבכיין על זוטות צרכניות?

ואולם, לצד היות כרטיס האשראי אמצעי תשלום נוח לנשיאה, פשוט לשימוש, וכאמור, טומן בחובו יתרונות פסיכולוגיים לא מבוטלים, חשוף בעל הכרטיס לסיכונים שונים הנובעים מהחזקת הכרטיס, סיכונים אשר רבים מאיתנו חוו על חשבונם, ביניהם, כפי שפורסם לאחרונה, אף אישיות בכירה ביותר בצה"ל.

מי נושא באחריות הכספית בגין גניבה ואובדן של כרטיס אשראי?

כרטיס אשראי מונח לרוב במקום מוצנע, עמוק בתוך הארנק. כתוצאה מכך, קשה עד בלתי אפשרי להבחין באובדן כרטיס אשראי ברגע האמת, זאת, בניגוד לחפצים אחרים שהאדם נושא עמו, שעון יד למשל, שבשל מיקומם הבולט קל להבחין בהיעלמותם מיידית.

פרק הזמן מעת שאבד או נגנב כרטיס ועד שהאובדן או הגניבה נודעים לבעליו והלה מדווח על-כך לחברת האשראי שדואגת לחסום את הכרטיס הוא קצר וקריטי, לאור מנהגם של גנבי כרטיסי אשראי מנוסים לצאת לאלתר למסע רכש של מוצרים, באמצעות הכרטיס הגנוב, בטרם יבחין בעל הכרטיס בגניבה וידווח על כך לחברה שתחסום את הכרטיס.

לעתים, פרק זמן קצר של מספר שעות די בו בכדי לאפשר לגנב הכרטיס להצטייד במלאי עסקי של מוצרי חשמל שונים, ביגוד, ספרים (באם מדובר בגנב אינטלקטואל) ולקנח בארוחת גורמה הכל, כמובן, באמצעות חיוב הכרטיס הגנוב. ואולם כיום מקל החוק במידה ניכרת על בעל הכרטיס ומצמצם את נזקיו כתוצאה מגניבת הכרטיס לסכום נמוך יחסית, אם בכלל.

נקודת המוצא היא שהאחריות על גניבת כרטיס אשראי או אובדנו רובצת על כתפי חברת האשראי בהיותה גוף בעל עוצמה פיננסית אדירה ביחס לאזרח הקטן. בהתאם לכך נקבע בסעיף 5 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו – 1986 (להלן – החוק) כי בעל כרטיס אשראי אינו אחראי כלל כלפי כל שימוש שנעשה בכרטיס מרגע שהלה הודיע לחברת האשראי על אובדנו/גניבתו.

אף לגבי מסגרת הזמן שמרגע גניבת הכרטיס או אובדנו ועד הדיווח לחברת האשראי, קובע החוק אחריות כוללת לחברת האשראי. ואולם, ביחס לשימושים בכרטיס במסגרת זמן זו קובע החוק מנגנון 'השתתפות עצמית' של בעל הכרטיס בכיסוי הנזק: חברת האשראי רשאית לחייב את בעל הכרטיס בסך של 30 ש"ח ליום, מיום גניבת הכרטיס או אובדנו ועד מועד הדיווח.

בנוסף, רשאית החברה לגבות מבעל הכרטיס סכום חד-פעמי של 75 ש"ח. בכל מקרה, אם לא חלפו 30 ימים מעת גניבת הכרטיס או אובדנו ועד מועד הדיווח לא ניתן לדרוש מהלקוח השתתפות עצמית בסכום העולה על 450 ש"ח בסה"כ.

באלו מקרים חברת האשראי אינה אחראית על השימוש?

בנסיבות מסוימות, פוטר החוק את חברת האשראי מהאחריות על השימוש שנעשה בכרטיס שאבד. בעניין זה הנחת המוצא של המחוקק היא שאין לפטור את בעל הכרטיס מאחריות לשימושים שנעשו בכרטיסו באם הדבר נעשה בידיעת בעל הכרטיס או בשיתוף עמו. לכן, פוטר המחוקק את חברת האשראי מאחריות במקרים הבאים:

א. בעל הכרטיס מסר את כרטיסו לאדם אחר בעצמו.

ב. השימוש בכרטיס ע"י אחר נעשה בידיעת בעל הכרטיס (גם לא בעל הכרטיס הוא מי שנתן בפועל את הכרטיס לאותו אדם).

ג. בעל הכרטיס פעל בכוונת מרמה.

דא עקא, לעתים קרובות נשמעת טענה של לקוחות כנגד חברות האשראי לפיה חברות אלו מנסות 'למנף' את סעיפי הפטור ולדחות באמצעותם פנייה לגיטימית של לקוח שכרטיסו אבד. כך למשל, לעתים מואשם הלקוח בכך שהחזיק את הקוד הסודי של הכרטיס בסמוך לו ובכך אפשר לגנב לבצע בעזרת הכרטיס את זממו.

חשוב לדעת כי בכדי לפטור עצמה מאחריות, על חברת האשראי להוכיח בפני בית-המשפט שבעל הכרטיס פעל באופן שפוטר אותה מאחריות. כך למשל, באם החברה טוענת שבעל הכרטיס מסר את הכרטיס לאדם שעשה בו שימוש עליה להוכיח טענה זו ולא די בהפרחתה לאוויר.

בעל כרטיס שנגנב או אבד הפונה לחברת האשראי ונתקל בטענות המנסות להעביר את האחריות אליו, אינו צריך לחשוש מלעמוד על גרסתו במסגרת השיג והשיח עם החברה.

אמצעי נוסף באמצעותו, לטענות רבים, מנסות חברות אשראי להרתיע בעלי כרטיס שנגנב או אבד היא הצבת הדרישה להיבדק במכונת אמת – פוליגרף. חשוב לדעת שע"פ המצב החוקי כיום לא ניתן לחייב אדם להיבדק בפוליגרף ותוצאות הבדיקה אינן מהוות ראיה במשפט אלא-אם-כן סיכמו ביניהם הצדדים למשפט על קיום הבדיקה ועל כך שתוצאותיה יחייבו אותם.

לקוח המשוכנע בצדקתו ומעוניין להיבדק בפוליגרף חייב לבחון היטב את הסכם הבדיקה בפוליגרף אשר נשלח אליו ע"י החברה לפני שהוא חותם עליו וייטיב לעשות באם ייוועץ קודם לכן בעו"ד שימנע ממנו להיתקל במהמורות שנזרעו בהסכם.

האם יכולה חברת האשראי 'לגלגל' את אחריותה אל הספק?

בניגוד למערכת היחסים בין בעל הכרטיס לחברה המנפיקה אותו, החוק אינו מסדיר את מערכת היחסים בין החברה המנפיקה לספק או בעל עסק עמו בוצעה עסקה באמצעות כרטיס אשראי.

לעתים טוענות חברות האשראי כנגד ספקים כי יכלו למנוע שימוש לרעה בכרטיס האשראי ומשלא עשו כן, עליהם לשאת בתוצאות השימוש ולזכות את החברה בגין השימוש שנעשה בכרטיס. בשורה של פסקי-דין שניתנו בנושא קבעו בתי-המשפט כי קיימת חלוקת אחריות בין חברות האשראי לספקים והיא מוגדרת בהסכם ההתקשרות בין הצדדים.

הפרה של הוראה מהוראות הסכם זה המסבה נזק לחברת האשראי מקימה לה עילת תביעה כנגד הספק. ספק המבקש להימנע מסיטואציות כעין אלו, ייטיב לעשות אם יקפיד לאפשר ביצוע עסקאות בכרטיסי אשראי אך ורק בהתאם לתנאי הסכם ההתקשרות שלו עם חברת האשראי ותוך ביצוע כל הבדיקות הרלבנטיות.