הרמת מסך ופירוק שותפות

החלטתם לצאת לדרך ביחד - לשותפות עסקית אמיתית!

1. מה חשוב לקחת בחשבון?

2. איך תגנו על העסק שלכם - מעצמכם!

3. איך תדעו שאתם מוגנים באמת, מהדברים שלא מדברים עליהם (עכשיו)!

לייעוץ אישי בתחום לחץ כאן>>

"הרמת מסך" בן התאגיד לבן אורגן בו והשפעת פירוק שותפות על תהליך זה.

פתח דבר

כפי שכבר הסברנו במאמרים אחרים ישנה לכל יזם האפשרות להתאגד במסגרת של חברה בה יש נתק בן בעלי המניות של החברה לבין החברה עצמה.

נתק זה הנו בא לשרת את התכלית של מתן האפשרות ליזם לקחת סיכונים עסקיים מבלי לסכן בכך את נכסיו האישים (ביתו הפרטי למשל).

לחברה בכללותה, אינטרס מובהק לפעילות של חברות פרטיות (ואחרות) משום שפעילות זו היא המחוללת צמיחה אמיתית במשק ממנה ניתן בסופו של יום ליתן את כלל השירותים לאזרחים ברמה גבוהה יותר.

ברור הוא כי חברה נדרשת לקחת סיכונים מסחריים בכדי להשיא את רווחיה ככל האפשר בעבור בעלי המניות ועל ידי יצירת "מסך" בן החברה לבין בעל המניות יכול בעל המניות לקחת סיכונים מסחריים סבירים תוך שאין הוא צריך לחשוש כי במקרה של כישלון החברה נושי החברה יגיעו לפרוע את החוב מנכסיו הפרטיים.

במקרים רבים של קריסת חברה מלווה התהליך אף בפירוק שותפות בין בעלי המניות בחברה שהנו תהליך מסובך בפני עצמו.

החברה ישות עצמאית לכל דבר ועניין

מרגע הקמת החברה ורישומה הופכת החברה להיות ישות משפטית עצמאית לחלוטין והיא יכולה לרכוש זכויות וחובות בהתאם.

כל מי שמבצע התקשרות עם החברה יודע כי הוא אינו מתקשר עם בעלי המניות של החברה באופן אישי אלא אך ורק עם החברה.

האורגנים של החברה

החברה כמובן הנה ישות משפטית רישומית שמופעלת על ידי אנשים המכונים האורגנים של החברה.

לחברה שני סוגי אורגנים עיקריים:

א. בעלים - הבעלים הנם אלו אשר מחזיקים במניות החברה. הבעלים אינו חייב לעבוד בחברה והוא יכול להיות בעלים בלבד.

ב. מנהלים - מנהלי החברה יכולים להיות בעלי החברה עצמם או בעלי מקצוע שבעלי החברה שכרו לצורך ניהול החברה.

במצב רגיל – הפרה בין האורגנים של החברה לבין החברה באמצעות "מסך".

כאשר חברה אינה מסוגלת לשלם את חובותיה נותרים על פי רוב נושים של החברה אשר מנסים לגבות את חובה של החברה כלפיהם.

נושי החברה מוגבלים לנשייה מתוך נכסי החברה בלבד, אלא אם כן, יש להם ערבות אישית של בעלי החברה.

בעלי החברה מובטחים כי נושי החברה לא יוכלו להיפרע את חובה של החברה מאת נכסיו הפרטיים של בעליה.

חריג לכלל – ביצוע "הרמת מסך" בין החברה לבין האורגנים שלה במקרים מסוימים ניתן להגיש תביעה בעילת "הרמת מסך".

משמעות אמירה זו הנה, כי הנושה של החברה יגיש את התביעה גם כנגד החברה אשר אין כל ספק שהיא לצורך העניין חבה בחוב וגם יגיש תביעה כנגד בעלי המניות או נושאי משרה אחרים כגון מנהלים שכירים בחברה.

תביעה מעין זו מכונה "הרמת מסך" שכן היא באופן דמיוני מבקשת להרים את מסך ההתאגדות בין החברה לבין בעליה.

מתי תוגש תביעה ב"הרמת מסך"?

כאשר ישנן ראיות כי הסיכונים המסחריים אותם לקחה החברה לא היו סיכונים מסחריים ראויים, וכי ביצעו פעולת תרמית או נטלו סיכונים לא סבירים מבחינה מסחרית באופן קיצוני, כי אז יהיה מקום לשקול להגיש תביעה מעין זו.

על מגיש התביעה להוכיח לבית המשפט כי מתבצעת כאן הברחת נכסים ו/או תרמית של בעלי המניות או אורגן אחר וניהול העסק בחוסר תום לב על מנת לנסות ולזכות בסעד של "הרמת המסך" בין החברה לבין בעל המניות באופן שאת כל החובות של החברה ייחסו אף לאותו אורגן ממנו ניתן יהיה להיפרע באופן אישי.

אלו תביעות נדירות יחסית ונדירים המצבים (באופן יחסי) בן יורה בית המשפט על הרמת מסך מעין זו הנם מועטים מתוך מדיניות משפטית ראויה של אי "קיצוץ הכנפיים" של היזמים ומתן רשות לקחת סיכונים מסחריים סבירים תוך ידיעה שלנכס הפרטי של בעל המניות לא יוכל להגיע הנושא.

סוף דבר

ראינו כי ישנה "מסך התאגדות" החוצץ בין החברה לבין האורגנים שלה (בעלים ומנהל) ומאפשר לאורגנים לנהל את החברה ולקחת סיכונים מסחריים סבירים תוך ידיעה כי במקרה של קריסה הנושים לא יוכלו הם "לרדת לנכסיהם" הפרטיים.

כל האמור לעיל, מקבל משנה תוקף במסגרת של פירוק שותפות שכן אז מתווסף מתח נוסף בין השותפים וחלילה יכול להיות שמתח זה יתורגם להליכים משפטיים שחלילה יחשפו לקיחת סיכון בלתי סביר.