ציטוטי שופטי העליון על תפקיד המורים

פסק דין נוסף (עש"מ 4503/00 חביב אמין נ' מדינת ישראל) הדן בין היתר בתפקידו של מורה נאמר כי:-

"הלכה היא שתפקידו של מורה מחייב, מעצם מהותו, סטנדרט גבוה של התנהגות, במיוחד כלפי התלמידים (ראו עש"מ 6713/96 מדינת ישראל נ' בן אשר, פ"ד נב(1) 650, 678). השימוש בכח הזרוע נגד תלמיד הוא מעשה חמור לעובד הוראה שאינו הולם את הנורמות הראויות. ענישה גופנית של הילד פוגעת בגופו, ברגשותיו, בכבודו ובהתפתחותו התקינה, ויש בה כדי לערער את אמון הציבור המפקיד את התלמידים בידי המורה."

ועוד אמר שם בית המשפט העליון את דברו לגבי תפקידו של מורה:

"התפקיד של מורה מחייב, מעצם מהותו, סטנדרד התנהגות גבוה, במיוחד כלפי תלמידים. מורה מוצב בדרך כלל בעמדה של מורה כלפי התלמידים: ניתנת בידו סמכות לקבוע אם, ובאיזו מידה, יצליח התלמיד בלימודים. מעבר לכך: המורה מוצב בעמדה של חינוך כלפי התלמידים; היא מקנה לו מעמד וסמכות בעיני התלמידים, אך היא גם מטילה עליו אחריות מיוחדת כלפי התלמידים. הציבור, המפקיד את התלמידים בידי המורה, סומך עליו שיעשה כל שביכולתו כדי לקדם אותם. זהו תפקיד שיש בו נאמנות. אכן, כל עובד ציבור הוא נאמן הציבור.  ראו בג"ץ 7074/93 סויסא נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד מח(2) 749, .774 ומורה, כלפי התלמידים, על אחת כמה וכמה."

גם בעש"מ 6713/96 מדינת ישראל נ' בן אשר פ"ד (1) עמודים 650-678 נאמר על-ידי כבוד השופט:

"המורה מוצב בעמדה של חינוך כלפי התלמידים. היא מקנה לו מעמד וסמכות בעיני התלמידים, אך היא גם מטילה עליו אחריות מיוחדת כלפיהם.  הציבור מפקיד את התלמידים בידי המורה, סומך עליו שיעשה את כל שביכולתו כדי לקדם אותו. זהו תפקיד שיש בו נאמנות. כל עובד ציבור הוא נאמן ציבור...ומורה כלפי התלמידים, על אחת כמה וכמה."

כמו כן, בע"פ 4596/98 באקו נ' מדינת ישראל פסקה כבוד השופטת בייניש:

"הפעלת ענישה הגורמת לכאב ולהשפלה אינה תורמת לאישיותו של הילד ולחינוכו, אלא פוגעת היא בזכויותיו כאדם...היא מרחיקה אותנו משאיפתנו לחברה נקייה מאלימות.".

בעש"מ פלוני נגד מדינת ישראל 1730/00, כבוד השופט זמיר מתייחס לחובת הנאמנות של המורה לתלמיד באומרו:

"כל אדם מחייב לכבד את זכויותיו של הילד, ובמיוחד המורה, ששלום היד והחינוך הילד הופקדו בידיו כנאמן מטעם ההורים והחברה."

ואולם אם עובד המדינה הינו עובד הוראה, סטנדרט ההתנהגות שנדרש ממנו הינו גבוה במיוחד,כפי נפסק בעש"מ 2699/01 ג'מיל חליף נגד מדינת ישראל-בו קבע בית המשפט העליון:

"במקרה זה, אין מדובר בעובד מדינה מן השורה, אלא באדם הנושא תפקיד חינוכי בהיותו מורה בבית ספר. לתפקיד המורה נועדה משמעות מיוחדת, בהיותו מחנך האמור לשמש דוגמה לתלמידיו, ולכן יש חשיבות רבה לשמירה על מעמדו ועל יוקרתו בעיני תלמידיו."

"המורים מהווים מודל חיקוי לתלמידיהם; הם אלה האמונים על סלילת דרכי ההתנהגות של תלמידיהם, ומשפיעים על דפוסי ההתנהגות העתידיים של החברה כולה. מורה שהכה את תלמידיו מאבד את מעמדו ואת יוקרתו בעיני התלמידים, ולכן יש לדרוש ממנו הקפדה יתרה במילוי תפקידו והתנהגות הולמת בכל אורחות חייו בכלל, ובפרט עת עוסק הוא בחינוך תלמידיו." (עש"מ 3362/02 מדינת ישראל נגד סלאם אבו-עסבה ,כן ראה בנידון עש"מ 1682/02 בעניין סרחאן עבדאל ווהב ואת עש"מ 4713/96 מדינת ישראל נגד בן אשר)

על תפקידם ההרתעתי של אמצעי המשמעת חזר בבית המשפט העליון בעש"מ 7113/02, מדינת ישראל נגד שחר לוי שניתן בתאריך 1.5.03:

"כידוע אמצעי המשמעת נועדו להרתיע מפני ביצוע מעשים שיש בהם כדי לפגוע בטוהר המידות בשירות המדינה, בתפקודו התקין ובאמון הציבור בו. ככל שהמעשים בהם הורשע הנאשם חמורים יותר.... כך מתחזק הצורך להעביר מסר ברור וחד המוקיע את מעשיו, על מנת לשרש תופעות פסולות בשירות המדינה ולמנוע את הישנותן בעתיד."