|
| כאמור, ההיתר להקליט יצירה מתייחס לשימוש פרטי וביתי שלא למטרות מסחריות. כל עוד לא חורגים משימוש פרטי וביתי שלא למטרות מסחריות אין כל בעיה.
לגבי העלאת יצירות לאינטרנט – שיתוף קבצים של יצירות אינו עולה בהכרח לכדי שימוש ביתי ופרטי. בעיקר לא פרטי...
מכל מקום, לשון החוק היא ארכאית: לא תהיה זו הפרה של זכויות יוצרים ומבצעים לטבוע או לשעתק יצירה על גבי קלטת לשם שימוש פרטי וביתי שלא למטרות מסחריות.
החוק נוקט בלשון "טביעה" – דהיינו, שימור של יצירה בכל אמצעי המאפשר לראות, לשמוע או לשעתק את היצירה – ו"שיעתוק" - העתק של טביעה או של חלקה המהותי.
ועוד לא דברנו על השימוש במונח "קלטת" - התקן שאין עליו טביעה ושניתן לטבוע בו טביעה קולית או טביעה ויזואלית, למעט התקן המיועד לשימוש במחשב. אין ספק שתקליטור הוא בגדר "קלטת", אך האם דיסק קשיח הוא בגדר קלטת?! העניין אינו חד משמעי...
מלשון החוק גם לא ברור באופן חד משמעי האם במקרה בו פלוני מעלה יצירה לאינטרנט כדי שאלמוני ספציפי יוריד אותה (להבדיל משיתוף קבצים עם כל דכפין) עולה לכדי טביעה או שעתוק על גבי קלטת.
העובדה שהפיצוי שהמדינה אמורה לשלם לבעלי זכויות היוצרים ולבעלי זכויות המבצעים על אבדן הכנסה ופגיעה בזכויות, הנגרמת להם בשל העתקה כאמור, אינו מתייחס לאינטרנט, אף היא מעלה סימני שאלה באשר לתחולת ההיתר על העלאת והורדת יצירות מהאינטרנט, אפילו כשמדובר על שימוש ביתי ופרטי שלא למטרות מסחריות.
|