|
| זהו המקרה- המערער הודה והורשע ברצח על סמך הודאתו ופרטים מוכמנים נוספים. המקרה ארע לפני שש שנים.לאחרונה, צץ אדם שהתוודה בפני עורך דינו כי חברתו לשעבר התוודתה בפניו ביום הרצח, כי היא זו שרצחה את הקורבן, ואף הציגה בפניו סכין ובגדים מגואלים בדם.עורך הדין של אותו אדם העביר את הפניה לסנגור שמטפל בתיק מטעם הקליניקה.המשטרה פתחה בחקירה נגד אותה בחורה, לא ברור מה יהיו התוצאות, אולם רוב הסיכויים שלא יפתח כתב אישום בסופו של דבר.לו היה מדובר במשפטה של אותה בחורה ניתן היה להביא את הראיה (טענת הבחור) בתור הודאת חוץ של הנאשם.אולם השאלה התיאורטית העומדת בפנינו היא כיצד ניתן לעשות שימוש בראיה הזו, מבלי שהכלל האוסר עדות מפי השמועה ימגר אותה?הווה אומר, האם בהתאם לרציונל לפי הודאת חוץ מהווה חריג לכלל האוסר עדות שמיעה, ניתן להביא הודאת חוץ של אדם שאינוהנאשם, לאחר שהנאשם כבר הורשע ואנו נמצאים בשלב ערעורו של הנאשם?האם היו בדין הישראלי מקרים קודמים כאלו?אשמח לשמוע את דעתך ולקבל את התייחסותך.
|