|
| תביעתך התיישנה לכאורה כשמלאו
לך עשרים וחמש שנים (סעיף
5(1) יחד עם סעיף 10 לחוק
ההתיישנות)*. כדי לתבוע
אחרי תום התקופה תצטרכי לשכנע את בית
המשפט, שמתקיים אחד החריגים
המאריכים אותה, ולמשל,
שהנתבע איים שיפגע בך אם תגישי
תביעה (סעיף 7 לחוק),
שהקשר הסיבתי בין העבירה לנזק
הנפשי שנגרם לך נתגלה באיחור (סעיף
8 לחוק) ועוד.
הסיכויים שתצליחי בכך,
נוכח הזמן הרב שחלף, קלושים,
ואפילו תעברי משוכה זו,
עדיין תצטרכי להוכיח את העיקר,
קרי: את העובדות
שאת טוענת, כך שסיכויי
התביעה בכללותה, להערכתי,
אפסיים.
__________
* לא נעלם מעיניי סעיף 18א(1)
לחוק, שלפיו,
ככלל, תביעה על
תקיפה מינית שבוצעה בקטין מתיישנת במלאת
לו שלושים וחמש. בנתוני
השאלה סעיף זה ממילא אינו מעלה ואינו
מוריד. על כל פנים,
הסעיף הוסף לחוק בתיקון מספר
4, שתחילת תוקפו ב- 12
ביולי 2007, משמע:
אחרי שהתביעה כבר התיישנה לפי
הדין שקדם לו. ובסעיף 2
לחוק המתקן נקבע, כי
סעיף 18א ו- 18ב
לחוק העיקרי יחולו רק על תביעות שטרם
התיישנו לפי הדין שקדם ליום התחילה.
|