|
| 1. ככלל, “לא
תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה
תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד
ציבור, המקים אחריות
בנזיקין", אבל "הוראה
זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין
מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש
לאפשרות גרימתו במעשה כאמור" (סעיף
7א(א)
לפקודת הנזיקין).
לאור האמור, כדי
לדעת אם צריך לתבוע את העובד עצמו או את
הרשות, צריך תחילה לדעת
מהו תפקידו של אותו עובד, קרי:
אם זה תפקיד שלטוני או לא;
אם כן, אם אותה
לשון הרע פורסמה במסגרת התפקיד, ואם
כן, אם מתקיים הסייג,
שהפרסום נעשה בכוונה לגרום
נזק או מתוך אדישות לאפשרות גרימתו.
2. הגדרת תפקיד שלטוני מצויה
בסעיף 7 לפקודה, והיא
נתונה לפרשנות: “תפקיד
ציבורי על פי דין כמשמעותו בסעיף 15(ד)(2)
לחוק-יסוד:
השפיטה".
על-פי הפסיקה,
תפקיד שלטוני הוא כזה שניתן
לעתור בשל אופן ביצועו לבית משפט מינהלי
(כלומר לבג"ץ
או לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט
לעניינים מינהליים), הכרוך
בהפעלת שיקול דעת שלטוני, ושברגיל
אין לו מקבילה במגזר הפרטי (ראי,
למשל, ת"א
(מרכז) 13773-04-12, ממן
נגד חברת החדשות הישראלית בע"מ,
סעיף 2(יג)
ו-(יד)).
3. עובדי ציבור שאין להם תפקיד
שלטוני, כגון מורים או
רופאים, לא ייהנו מחסינות
מפני תביעה, אך עדיין
מעבידיהם, המדינה או הרשות
הציבורית, עשויים לשאת
באחריות שילוחית למעשיהם, כמפורט
בסעיף 13 לפקודה. במקרה
כזה אפשר יהיה לתבוע גם את העובד וגם את
המעביד (סעיף 16 לפקודה).
4. "היה לתובע ספק ממי הוא
זכאי לתבוע, רשאי הוא לצרף
נתבעים אחדים כדי ששאלת החבות ומידת החבות
של כל אחד מהם תוכרע בין כל בעלי הדין"
(תקנה 22(ב)
לתקנות סדר הדין האזרחי).
5. הליך הגשת תביעה נגד עובד
רשות ציבורית מוסבר בסעיף 7ג
לפקודת הנזיקין ומפורט בתקנות הנזיקין
(אחריות עובדי ציבור).
שימי לב לתקנה 2:
“(א) ...
“(ב) הוגשה
תובענה נגד עובד ציבור שהוא עובד רשות
ציבורית, כאמור בסעיף 7ג
לפקודה, יודיע התובע על
הגשתה ליועץ המשפטי של הרשות הציבורית;
העתק כתב התביעה יצורף להודעה.
“(ג) הודעה לפי
תקנת משנה (א) או
(ב) תהא ערוכה
לפי טופס 1 שבתוספת".
6. למותר לציין, שלפני
ההחלטה את מי לתבוע צריך לשקול ולהחליט
אם בכלל קיימת עילת תביעה. לעניין
זה עלייך לזכור, שלמפרסם
לשון הרע עשויה לעמוד הגנה מההגנות שבחוק,
כגון מעשה של מה בכך (סעיף
4 לפקודת הנזיקין),
פרסום בתום לב (סעיף
15 לחוק איסור לשון הרע)
ועוד. כדי להביע
דעה בנקודה זו צריך לדעת מה בדיוק נאמר
עלייך ומדוע (מה אמרת או
עשית שהכעיס את אותו עובד).
7. ראי גם החלטת השופט רמזי חדיד
מ- 9 במרס 2012, ב-ת"א
(שלום, חיפה)
23970-07-11, יונה יהב ועיריית חיפה
נגד יעקב בורובסקי.
|