|
| בתמצית: תביעה
לפיצוי בלבד אפשר להגיש לבית המשפט לתביעות
קטנות (עד 33,400 ש"ח
נכון לעכשיו) או לבית משפט
השלום; ואילו תביעה לצו
עשה, שיחייב את הנתבע לתקן
את הפגמים בדירתו, למפקח
על רישום מקרקעין. ובפירוט:
1. ככלל, למפקח
אין סמכות לדון בתביעות נזיקין, למעט
הסגת גבול (סעיף 72 לחוק
המקרקעין).
2. חריג לכלל עשוי לנבוע מסעיף
76 לחוק בתי המשפט [נוסח
משולב], הקובע: “הובא
ענין כדין לפני בית משפט והתעוררה בו דרך
אגב שאלה שהכרעתה דרושה לבירור הענין,
רשאי בית המשפט להכריע בה לצורך
אותו ענין אף אם הענין שבשאלה הוא בסמכותו
הייחודית של בית משפט אחר או של בית דין
אחר". סמכות נגררת זו
נתונה גם למפקח נוכח סעיף 74 לחוק
המקרקעין, הקובע: “למפקח
הדן בסכסוך יהיו כל הסמכויות שיש לשופט
בית משפט שלום הדן בתביעה אזרחית".
לדוגמה: אם
נציגות (ועד) הבית
תובעת בעל דירה בשל אי-תשלום
דמי ועד, ובעל הדירה טוען,
שדירתו ניזוקה, משום
שהוועד התרשל בחובתו לזפת את הגג,
יכול המפקח להכריע בשאלת הפיצוי
המגיע לאותו בעל דירה, כדי
לקזזו מהחוב הנטען.
דא עקא, עיון
בפסיקה מלמד, שהפירוש לחריג
הזה אינו אחיד. יש מקפידים
על החוק כלשונו ויש גורסים, כי
בעניין שהמפקח רשאי לחייב בו לעשות מעשה,
הוא רשאי גם לפסוק פיצוי בגין
נזק ישיר, שהיה נמנע,
אילו נעשה אותו מעשה; זאת
כדי למנוע פיצול הדיון בפני ערכאות שונות.
ראה למשל החלטות השופטת עידית
וינברגר, מבית משפט השלום
בקריות, בעניין מיכאלי נגד
גונן (תא"מ
13117-05-14) ובירן נגד מיוסט
(ת"א
30750-01-15). שתיהן דנות בבקשות
לצו עשה ולפיצוי כספי בשל נזקי רטיבות,
שנגרמו לדירה בשל ליקויים
בדירה שכנה. בשתי ההחלטות
הסבירה השופטת, כי היא
מוסמכת לדון בתביעה הכספית בלבד,
ואילו הדיון בצו מקומו אצל
המפקח, וכך הבהירה: “אף
אחד מענפיה של התביעה אינו יכול להיחשב
עניין שבגררא, בבחינת טפל
ההולך אחר העיקר, כמשמעו
בסעיף 76 לחוק בתי המשפט
[נוסח משולב] הנ"ל,
שכן הכרעה בתביעה לצו עשה אינה
נדרשת לצורך הכרעה בתביעה הכספית,
ולהיפך".
וראה גם החלטת המפקח אורן
סילברמן בתיק 75/14, קוזי
ואח' נגד דסטגר ואח',
שבה הוא כותב (בעמוד
3): “ויודגש, המפקח
מוסמך להורות על מתן צווי עשה, שעניינם
חיוב בביצוע תיקונים בשל נזקי רטיבות
מכוח הוראות התקנון המצוי. צו
כנ"ל לא נתבקש בהליך
דנן, ובכל מקרה אין בסמכות
זו להקנות למפקח את הסמכות לפסוק פיצויים
נזיקיים, אף אם אלו קשורים
בנזקי רטיבות".
אולם בהמשך מסייג המפקח את
דבריו ומדגיש, כי "אף
אם ייטען, כי קבלת פיצוי
בגין נזקי רטיבות כמוהו כמתן צו עשה לתיקון
הליקויים, הרי שבהליך דנן
נתבעים סעדים נזיקיים נוספים, שאינם
רק בגין תיקוני רטיבות" (כלומר,
אילו נתבע הפיצוי רק בשל נזקי
רטיבות, היה המפקח שוקל
לפסקו).
לעומת אלה, ראה
פסק דינו של המפקח הבכיר פנחס לוי בתיק
156/05, משה (ז"ל)
ואליסה כהן נגד נציגות הבית
המשותף, שבו הוא מחייב את
הנציגות גם לאטום את גג הבית וגם להחזיר
לתובעים את עלות סיוד וצביעת דירתם,
שנפגעה בשל רטיבות, שהייתה
נמנעת אלמלא התרשלות הנתבעת.
|