| שלום, חניתי אוטובוס ברחוב בנתניה, בצמוד למדרכה אפורה, ללא הפרעה לתנועה (אני אפילו יכול להציג עדות של שוטר ית"מ שעבר במקום ולא גילה הפרעה לתנועה). בעקבות טלפון למוקד 106 של העירייה פקח הגיע ורשם לי דו"ח. אני ביקשתי להישפט.
מעיון בתקנות העירייה עולה כי לאוטובוס מותר לחנות רק בתחנת אוטובוס בה מופיע מספר הקו שהוא נושא עליו (או שהיא תחנת הורדה בלבד). מעיון בתקנות התעבורה, בתקנה 72(ב) (שהיא חלק מסימן י' - חניה) נאמר: "לא יעמיד אדם ולא יחנה אוטובוס המיועד להסיע עשרים נוסעים או יותר בדרך, אף במקום שבו מותר להעמיד רכב או להחנותו, אלא אם תמרור מורה אחרת". בתכל'ס, יוצא שאסור לו לחנות בשומקום... כי כל מקום הוא "דרך" כהגדרתה בתקנות. אבל, אם אני ממשיך לעיין באותו סימן, בתקנה 76(א) נאמר: "על אף האמור בסימן זה, מותר לעצור, להעמיד או להחנות רכב בכל מקום שיש בו תמרור המתיר עצירה, עמידה או חניה". לדעתי, מאחר ואבן שפה אפורה (או לא צבועה) היא בעצם תמרור המתיר חניה ללא תשלום, מותר להחנות שם אוטובוס.
שאלותיי: 1 - האם יש לי קייס? 2 - יש מקומות רבים ברחבי העיר, בהם חונים אוטובוסים חניית לילה באופן קבוע (רחובות ראשיים, רחובות צדדיים, רחבות, שטחים פתוחים, הכל) והם לא מקבלים דו"חות (בוודאות, אני מכיר חלק מבעלי האוטובוסים). האם ניתן לטעון לאכיפה סלקטיבית/מופלית? אני יודע שיש הלכה שאומרת שנוהג מקובל הופך להלכה פסוקה, או משהו כזה, אבל אני לא מצליח למצוא פס"ד בנושא (אשמח להפניה). 3 - האם הענין יידון בבימ"ש לתעבורה? האם השופט שיידון בענין מבין בכלל בתעבורה ובקיא בתקנות התעבורה?
המון תודה, אלדד :)
|