| סעיף 11
לחסד"פ
(= חוק
סדר הדין הפלילי [נוסח
משולב]) מורה,
כי המאשים
במשפט פלילי הוא המדינה,
אולם
סעיף 68 לחוק
מחריג עבירות מסוימות וקובע,
כי "על
אף האמור בסעיף 11,
רשאי כל
אדם להאשים בעבירה מן המנויות בתוספת
השניה על ידי הגשת קובלנה לבית המשפט".
לכאורה,
לפי נוסח
החוק, יכול
גם שמי שאינו קשור כלל לעבירה להגיש את
הקובלנה, אלא
אם כן נאמר אחרת.
ולדוגמה,
בסעיף 8
לחוק
איסור לשון הרע נאמר,
כי "עבירה
בשל לשון הרע לפי חוק זה תהא בין העבירות
שבהן רשאי הנפגע להאשים על ידי הגשת קובלנה
לבית המשפט",
כלומר:
על עבירה
לפי חוק איסור לשון הרע,
מאחר
שאינה מנויה בתוספת השנייה לחסד"פ,
יכול רק
הנפגע (ולא
כל אדם) להגיש
את הקובלנה*. עם
זאת, למיטב
ידיעתי, סוגיה
זו טרם נדונה בבית המשפט העליון,
ואין
הלכה מחייבת בעניינה.
על כל פנים,
עבירת
האיומים, שלגביה
שאלת, מנויה
בתוספת השנייה לחסד"פ
(פרט
1 לתוספת),
ואם
התכוונת לשאול,
אם רשאי
מאוים להגיש קובלנה אם האיום אינו בפגיעה
בו עצמו, אלא
באדם אחר הקרוב לו,
על כך
התשובה חד-משמעית:
כן,
משום
שבהגדרת עבירת האיומים,
שבסעיף
192 לחוק
העונשין, נקבע
במפורש, שהאיום
יכול להיות גם בפגיעה באדם אחר,
ולא רק
במאוים עצמו:
"המאיים
על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין
בגופו, בחירותו,
בנכסיו,
בשמו
הטוב או בפרנסתו,
שלו או
של אדם אחר,
בכוונה
להפחיד את האדם או להקניטו,
דינו
[קרי:
עונשו
המרבי, עב"א]
- מאסר
שלוש שנים".
__________
* בכפוף
לסייג שבסעיף 25(א)
לחוק
איסור לשון הרע:
"אדם
שנפגע על-ידי
לשון הרע ותוך ששה חדשים לאחר פרסומה מת
בלי להגיש תובענה או קובלנה בשל אותה לשון
הרע, רשאים
בן-זוגו,
ילדו או
הורהו, ואם
לא השאיר בן-זוג,
ילדים
או הורים - אחיו
או אחותו, להגיש,
תוך ששה
חדשים לאחר מותו,
תובענה
או קובלנה בשל אותה לשון הרע".
|