|
| 1. (א) החוק, המסמיך את המשטרה לנהל מאגר נתוני זיהוי, הוא חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי). בחוק זה אין הוראה המחייבת את המשטרה למחוק אמצעי זיהוי שנלקחו מחשוד, אף אם לא הועמד לדין, למעט נתונים לזיהוי גנטי כהגדרתם שם, קרי: נתונים שהופקו מ- DNA אשר הופק מדגימה ביולוגית (סעיף (2) להגדרת נתוני זיהוי שבסעיף 1 לחוק). אלה יימחקו, לגבי חשוד, בתום שבע שנים מיום שניטל ממנו אמצעי הזיהוי המזהה אותו, או בתום 60 ימים מיום שהסתיים ההליך הפלילי בעניינו בלא הרשעה, לפי המאוחר; ולגבי מורשע, בתום עשרים שנה מיום שנפטר (סעיף 11כג(א)(1) לחוק).
(ב)
סעיף 11ג
לחוק הנ"ל
קובע (בתמצית),
שחשוד, שטרם
הוגש נגדו כתב אישום, הסבור,
כי מלכתחילה לא היה בסיס
סביר לחקור אותו באזהרה,
רשאי להגיש בקשה לעיון
חוזר, ואם
תימצא בקשתו מוצדקת, יורה
הקצין הבודק שלא להכליל במאגר את הנתונים
לזיהוי הגנטי, שהופקו
מאמצעי הזיהוי שנלקחו מהמבקש,
ואם הוכללו,
יורה למחוק אותם.
(ג)
אשר לטביעות אצבע וצילומים
שנלקחו מחשוד (להבדיל
מנתונים לזיהוי גנטי), כבר
הבעתי את דעתי בפורום זה,
בתשובה לשאלה אחרת,
כי אלה,
כנראה, לא
יימחקו אף פעם מהמאגר (למעט
בטעות, בזדון
או עקב תקלה טכנית), אלא
אם כן ישונה החוק. חיזוק
לכך מצאתי במבוא להצעת החוק מיולי 2004,
שנכתב בו,
כי החוק המוצע מסתמך בעיקר
על הדגם המעוגן בחקיקה בבריטניה,
שאינו מחייב מחיקת נתונים
מהמאגר, אף
אם החשוד, שאליו
מתייחסים הנתונים, לא
הועמד לדין או הועמד לדין וזוכה.
(ד)
חוק אחר,
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח
משולב], מורה
בסעיף 62(ב)
סיפא, כי
"תיק
שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק
רישומו מרישומי המשטרה".
ייתכן שהפסיקה תפרש את
הסיפא האמור כאילו הוא חל גם על אמצעי
הזיהוי שנלקחו מהחשוד, אך
בינתיים לא מצאתי שום פסק דין הדן בסוגיה.
2. (א)
אתה רשאי להגיש תביעה על
התלונה שהוגשה נגדך, אך
תזכה בה רק אם בית המשפט ישתכנע,
שהתלונה הוגשה בחוסר תום
לב או ברשלנות (ראה
סעיף 15(8) לחוק
איסור לשון הרע וסעיפים 35
- 36 לפקודת הנזיקין).
(ב)
תביעה על לשון הרע פטורה
מהוכחת נזק אם סכום התביעה אינו עולה על
50,000 ש"ח,
בהתאמה למדד מאי 1998,
או על כפל הסכום (המותאם),
אם אותה לשון הרע פורסמה
בכוונה לפגוע (סעיף
7א לחוק).
(ג)
תביעה על רשלנות מחייבת
הוכחת נזק (סעיף
35 לפקודת
הנזיקין).
(ד)
ראה גם השאלה והתשובות
המקושרות מטה.
|