כך, בעוד נכות עקב מחלה שאינה מוגדרת כמקצועית יכולה לזכות את החולה בקצבת נכות כללית שבדרך כלל לא תעלה על 2,500 שקלים, הרי שכאשר מדובר במחלות מקצוע שיעור הקצבה החודשית שתשולם למבוטח עשוי להיות גדול בהרבה.
לא כל מחלה יכולה לענות להגדרה של מחלת מקצוע. בעיות רפואיות שכיחות יותר שמקובל לאפיין כקשורות בעבודה הן מחלות אורתופדיות, סרטן, אסתמה ועוד. כאשר מדובר בסביבת עבודה שמאופיינת בסטרס מתמיד, עובדים שחשופים למתח מתמשך עלולים ללקות במחלות מהתחום הנפשי או במחלות שמקורן במתח. דוגמה למחלה שכזו היא פסוריאזיס ומקרה שנדון באחרונה (4.9.16) בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע מגדים זאת.
יוחנן יצחקי עבד במשך 13 שנים כמנהל מחלקת הפיקוח בעיריית אשקלון. כאמור בפסק הדין, במסגרת עבודתו היה יצחקי אחראי על מחלקת חניה ושילוט בעיר; פינוי בעלי חיים המוחזקים בניגוד לחוק ומכירתם; החרמת מכונות מזל בשיתוף המשטרה ושריפתם; ביצוע צווי הריסה בגין בניה לא חוקית; טיפול בחייבים קנסות לעירייה, לרבות עיקול מטלטלין, כספים וחשבונות בנק; טיפול בסככות אבטיחים לא חוקיות; סילוק גרוטאות רכב; רישום דו"חות למשאיות ואוטובוסים החונים בלילות בעיר בניגוד לחוק.
יצחקי טען שאגב ביצוע משימותיו היה נתון לאיומים, ואיומים אלה גרמו ללחץ נפשי קשה ביותר. כתוצאה מהלחץ בשנת 2006-2007 התחיל, לדבריו, לסבול מפריחה בגופו, לטענתו עקב האירועים שעבר. יצחקי התייחס באופן מפורט לשני אירועים שחווה בעבר: אירוע של החרמת 250 מכונות מזל ושריפתן, שבעקבותיו פורסמה תמונתו בעיתון והוא החל לחשוש לחייו; ואירוע של שריפת רכבו. יצחקי תיאר גם אירועים נוספים שבהם היה נתון לאיומים ואת טענותיו תמך באסמכתאות
להגשת 16 תלונות במשטרה.
לימים יצחקי אובחן כסובל מפסוריאזיס, והוא פנה למוסד לביטוח לאומי בבקשה להכיר במחלתו כמחלת מקצוע שמקורה במתחים שחווה במסגרת עבודתו, לרבות עקב שני האירועים הטראומטיים. הביטוח הלאומי דחה את תביעתו, ויצחקי ערער לבית הדין לעבודה.
השופט צבי פרנקל מינה מומחה לרפואת עור שהתבקש לחוות דעתו אם יתכן קשר סיבתי בין תנאיי עבודתו של יצחקי לבין מחלתו, ואם כן מה מידתו. המומחה מסר לבית הדין את חוות דעתו שבה קבע כי יצחקי לא הוכיח קשר סיבתי, אך התייחסותו לעובדות המקרה, לנסיבות שאפפו אותו ולחוות דעת פרטית שצירף יצחקי הייתה דלה ביותר. לכן עורכי הדין של יצחקי ביקשו לפסול את המומחה. בית הדין אמנם לא פסל, אך לנוכח החסר שנתגלה בחוות הדעת מינה מומחה נוסף.
אותו מומחה פתח את חוות דעתו באמירה כללית שבהחלט עשוי להיות קשר בין פסוריאזיס למצבים של לחץ נפשי. לדבריו, "הקשר בין התפרצות קלינית של מחלת הפסוריאזיס ו/או החמרתה לבין לחץ/סטרס נפשי הם מנכסי צאן ברזל של רפואת העור. קשר זה ידוע מזה עשרות שנים, מקובל על כל הקהילייה המדעית, מופיע בכל ספרי הלימוד ואינו ניתן להפרכה. אבל בכך לא מסתיים הסיפור".
בשונה מקביעת המומחה הראשון, הוא מצא כי יצחקי אכן היה נתון בלחץ נפשי גדול עקב
עבודתו כמפקח, והסטרס הגיע לשיאו במהלך אותם שני אירועים דרמטיים שיצחקי תיאר
בתביעתו. המומחה ייחס התפרצות והתפשטות של מחלת הפסוריאזיס אצל יצחקי ב-50% לנטייה התורשתית, וב-50% לסטרס וללחץ נפשי. מחלתו של יצחקי אמנם הייתה מלידה, הסביר המומחה, אך מה שהביא להתפרצותה הוא המתח שמקורו בעבודה.
בית הדין אימץ את חוות הדעת השנייה והורה לביטוח הלאומי להגדיר את מחלתו של יצחקי כפגיעה בעבודה. השופט פרנקל הדגיש כי לא מדובר במחלת מקצוע במובנה המקובל, אלא באירועים חריגים קונקרטיים שהובילו להתפרצות הפסוריאזיס אצל יצחקי, כך שבמסגרת הניתוח המשפטי שהוצג בפסק הדין נעשה עירוב מעניין בין מחלת מקצוע לתאונת עבודה. מכל מקום, הערעור של יצחקי התקבל והוא הוכר כאמור כנפגע עבודה.
[ב"ל (ב"ש) 9135-12-13 יצחקי נ' המוסד לביטוח לאומי]
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו
מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל
דעת עצמו בלבד.