איך מגישים תובענה ייצוגית? המדריך המלא!

מי מאיתנו לא התרגז כשגילה שגובים ממנו "רק כמה שקלים" על מוצר או על שירות שהוא בכלל לא ביקש או שאותם הוא בכלל לא צריך?!

מי לא כעס, כשגילה שהמוצר "הנפלא" שקנה אינו שווה את המחיר ששולם בעבורו?!

מי מאיתנו לא זעם, כשהוא נדרש להילחם "מלחמת עולם" כדי לקבל בחזרה כמה שקלים בודדים שנגבו ממנו ללא הצדקה?!

מי מאיתנו לא עמד מתוסכל כשהבין שכדי לקבל את שמגיע לו הוא צריך להיאבק בחברות ענק, בטייקונים עשירים ובמשרדי עורכי דין ממולחים, ש"מוציאים לו את הנשמה בפינצטה", מתישים ומעייפים אותו, עד אשר המאבק על כמה שקלים בודדים הופך לבלתי כדאי (כלכלית ונפשית)?!

על מנת לעזור ולהתמודד עם הרעות החולות הללו נולדה התובענה הייצוגית. בית המשפט קבע (ת"צ (ירושלים) 17846-10-10 קישון ואח' נ' מדינת ישראל - רשות האכיפה והגביה - ההוצאה לפועל, תק-מח 2012(1) 16213), כי חוק תובענות ייצוגיות נועד לתת כלים משפטיים אשר מאפשרים זכות תביעה אישית במצבים שבהם אין כדאיות או יכולת ליחיד להגישהּ. השימוש בכלי התובענה הייצוגית נועד בין היתר לקידום האינטרס הציבורי, לסייע באכיפה יעילה של החוק ולהרתיע בעלי שליטה והון אשר סומכים על הפסיביות של היחיד ומנצלים לרעה את כוחם.

בשל העובדה שמנגנון התובענה הייצוגית נותן כוח רב בידיו של היחיד, אשר תובע בשם קבוצה גדולה של תובעים וחושף את הנתבע להשלכות כלכליות כבדות משקל של מאות מיליונים שקלים, חוק תובענות ייצוגיות קובע תנאים נוקשים שבהם צריך לעמוד התובע הייצוגי במטרה לסנן עד כמה שאפשר תביעות סרק – בעיקר כאלה שמתבססות על פרסומים בעיתונות או על תחקירי טלוויזיה מפוקפקים.

במאמר זה ניסינו לרכז בעבורכם את השאלות העיקריות שבהן נתקל מי שמבקש לגשת לבית המשפט ולהילחם את מלחמתו של הצרכן הקטן, ואם בכך תרמנו את חלקנו להגן על הצרכנים בישראל – דיינו.

מה ההבדל בין "תובענה ייצוגית" לבין "תביעה ייצוגית"?

תביעה ייצוגית היא רכיב אחד מתוך הליך כללי ו"גדול" המכונה תובענה ייצוגית. הרכיב האחר הוא בקשה לאישור תובענה ייצוגית.

מי שרוצה לנהל הליך ייצוגי צריך להגיש לבית המשפט בקשה, כדי שיאשר לו לנהל את ההליך באופן ייצוגי. רק אם בית המשפט אישר לנהל הליך של תובענה ייצוגית, יתקיים דיון בתביעה הייצוגית.

עם הגשת הבקשה בית המשפט בודק את טענות התובע וכן את טענות הנתבע, ומקבל החלטה עקרונית האם ההליך מתאים להיות נדון כהליך ייצוגי.

באיזה נושאים אפשר להגיש תובענה ייצוגית? האם אפשר להגיש בכל נושא?

לא. החוק קובע רשימה מוגדרת של נושאים שביחס אליהם ניתן להגיש תובענה ייצוגית. מרבית התובענות הייצוגיות מוגשות בתחום הצרכני, שכן החוק מגדיר באופן רחב תחום זה. בהתאם, כל תביעה נגד עוסק בקשר לעניין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו, תוכל להיות מנוהלת כתובענה ייצוגית.

בנוסף, ניתן להגיש תובענה ייצוגית בנושאים הבאים:

א. נגד מבטח, סוכן ביטוח, קופת גמל או קרן פנסיה בקשר לעניין שבינם ובין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.

ב. נגד בנק בקשר לעניין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.

ג. לפי חוק ההגבלים העסקיים.

ד. בקשר לניהול זירת סוחר לפי חוק ניירות ערך.

ה. בקשר לבעלות, להחזקה, לרכישה או למכירה של נייר ערך או של יחידה לפי חוק השקעות משותפות
בנאמנות.

ו. בקשר למפגע סביבתי נגד הגורם המפגע.

ז. לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים.

ח. בקשר להפליה בעבודה, לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.

ט. לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד.

י. לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

יא. לפי הוראות הנגישות לאנשים עם מוגבלות לפי חוק התכנון והבנייה.

יב. לפי הוראות חוק שידורי טלוויזיה שעניינן כתוביות ושפת סימנים.

יג. בנושאים שונים אשר לבית דין אזורי לעבודה הסמכות הייחודית לדון בהם, כולל לפי חוק שכר מינימום, לפי חוק הזכות לעבודה בישיבה ולפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם.

יד. נגד רשות (המדינה, רשות מקומית וכו') להשבת סכומים שנגבו שלא כדין, כמס, אגרה או כתשלום חובה אחר.

טו. נגד מפרסמי ספאם.

טז. נגד חברה להפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית, בקשר להעברת מידע או כספים באמצעות מערכת סליקה פנסיונית מרכזית.

מי רשאי להגיש תובענה ייצוגית?

החוק קובע רשימה של מי שרשאי להגיש לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית, ושל התנאים שעליו לעמוד בהם.

א. כשמדובר על אדם שמבקש לתבוע, צריך שלאותו אדם תהיה עילה אישית כנגד הנתבע או שנגרם לו באופן אישי נזק מצד הנתבע.
בנוסף נקבע, שרק אם העילה האישית או הנזק האישי מעוררים שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם, הרי שניתן להגיש תובענה ייצוגית בשם אותה קבוצה.

ב. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים וכן נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, והכל בעניינים בתחום אחריותם של גופים אלה.

ג. ארגון הקיים ופועל באופן סדיר וממשי במשך שנה לפחות לקידום מטרה ציבורית, אחת או יותר, ושנכסיו והכנסותיו משמשים להשגת המטרות הציבוריות בלבד, ובתנאי שקיים קושי להגיש את הבקשה בידי אדם כאמור לעיל.

ד. המועצה הישראלית לצרכנות רשאית להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית, גם אם אין קושי להגיש את הבקשה בידי אדם כאמור לעיל.

האם מי שמגיש תובענה ייצוגית צריך לעמוד בתנאי סף כלשהם?

כן. ככלל, צריך שלתובע עצמו תהיה עילה אישית או שנגרם לו עצמו נזק. אם אין לתובע עילה אישית או לא נגרם לו נזק, הוא אינו כשיר להגיש ולנהל תובענה ייצוגית.

כמו כן, יש לבדוק בפנקס התובענות הייצוגיות האם הוגשה כבר תובענה ייצוגית באותו נושא. אם כן – יש לציין זאת בפנייה לבית המשפט. אם יש כמה הליכים באותו עניין, בית המשפט יחליט איזה מההליכים ייצג טוב יותר את אינטרס הכלל, ואותו הליך הוא שיתנהל.

את פנקס התובענות הייצוגיות ניתן למצוא באתר האינטרנט של מערכת בתי המשפט: www.court.gov.il.

האם יש חובה לפנות לנתבע לפני הגשת תובענה ייצוגית?

בתי המשפט פסקו שאין חובה כזו, במיוחד כשברור כי הפניה תביא לכל היותר לפיתרון הבעיה האישית של הפונה, ולא לפיתרון בעיתה של הקבוצה כולה.

חשוב לומר, שפניה מוקדמת מעוררת חשש שהנתבע יזדרז להסיר מעל דרכו את העילה האישית של הפונה, שהיא בדרך כלל בסכום פעוט, על מנת למנוע את הגשת התובענה הייצוגית, ובכך תקופח זכותה של הקבוצה כולה.

עוד נפסק, שרק אם הנתבע ישכנע את בית המשפט כי אם היו פונים אליו לפני הגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, היה מגלה נכונות בתום לב להיענות לדרישת הקבוצה כולה - לא רק לפיתרון בעייתו האישית של המבקש – יתכן שיהיה מקום לקבוע שהיתה חובה לפנות לנתבע טרם הגשת התביעה לבית המשפט.

האם אפשר לתבוע את המדינה או רשות מקומית בתובענה ייצוגית?

כן, אבל... בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית בתביעה להשבת כספים נגד רשות, אם הרשות הודיעה כי תחדל מהגביה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור, והוכח לבית המשפט כי היא חדלה מהגביה כאמור.

לאיזה בית משפט מגישים בקשה לאישור תובענה ייצוגית?

בקשה לאישור תוגש לבית המשפט אשר לו הסמכות העניינית והמקומית לדון בתובענה הייצוגית אם תאושר. הסמכות העניינית נקבעת לרוב לפי השווי המצטבר של סכום התביעה.

כשתובעים רשות (כגון את המדינה או את העירייה) בתביעה שעילתה החלטה של הרשות ושהסעד המבוקש בה הוא פיצויים או השבה, לרבות השבת סכומים שגבתה הרשות כמס, אגרה או תשלום חובה אחר, יש לפנות לבית משפט לעניינים מנהליים.

מה שכר הטרחה שעלי לשלם לעו"ד שמייצג אותי בתובענה ייצוגית?

כ"ט עו"ד נקבע על ידי בית המשפט ומשולם לרוב על ידי הנתבע. יש לזכור, שעורך הדין מייצג לא רק את התובע הספציפי אלא את כלל חברי הקבוצה הייצוגית.

בקביעת גובה השכ"ט בית המשפט בוחן את:

א. התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה.

ב. מורכבות ההליך, הטרחה שטרח העו"ד המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך.

ג. מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית.

ד. האופן שבו ניהל העו"ד המייצג את ההליך.

ה. הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית.

מתי בית המשפט יאשר תובענה ייצוגית?

כאמור, יש להגיש בקשה לאישור ולא ניתן לנהל תובענה ייצוגית באופן אוטומאטי. בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו בה כל אלה:

א. התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה.

ב. תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.

ג. קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת.

ד. קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב.

אם הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המדינה, רשות מרשויותיה, רשות מקומית או תאגיד שהוקם על פי דין, ובית המשפט שוכנע כי עצם ניהול ההליך כתובענה ייצוגית צפוי לגרום נזק חמור לציבור הנזקק לשירותיו של הנתבע או לציבור בכללותו ולא ניתן למנוע את הנזק, בית המשפט רשאי להתחשב בכך בבואו להחליט אם לאשר תובענה ייצוגית.

כמו כן, אם הוגשה בקשה לאישור נגד גוף המספק שירות חיוני לציבור, בנק, בורסה או מבטח, ובית המשפט שוכנע כי עצם ניהול ההליך כתובענה ייצוגית צפוי לגרום נזק חמור לציבור הנזקק לשירותיו של הנתבע או לציבור בכללותו, כתוצאה מפגיעה ביציבותו הכלכלית של הנתבע ולא ניתן למנוע את הנזק,רשאי בית המשפט רשאי להתחשב בכך בבואו להחליט אם לאשר תובענה ייצוגית.

האם בית המשפט יכול לאשר תובענה ייצוגית בשינויים שנראים לו?

כן. לבית המשפט יש סמכות ושיקול דעת לאשר תובענה ייצוגית בכפוף לשינויים, כולל צירוף או החלפה של תובע מייצג או עו"ד שהוא בא כוח מייצג.

מי קובע מה תהיה הקבוצה שתיוצג בתובענה הייצוגית ואיך?

בית המשפט הוא שקובע מי הקבוצה המיוצגת. כשבית המשפט מאשר תובענה ייצוגית, עליו להגדיר בהחלטתו את הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה וכן הוא יכול להגדיר תתי קבוצות שייוצגו בנפרד.

אני איני התובע, ואינני מעוניין להשתתף בהליך המשפטי - האם אני חייב להיות חלק מהקבוצה שהגדיר בית המשפט?

ככלל, חבר קבוצה אינו צריך להשתתף בדיונים. האינטרס של חברי הקבוצה מיוצג בידי התובע המייצג.

יחד עם זאת, חבר קבוצה רשאי להודיע לבית המשפט על רצונו שלא להיכלל בקבוצה שנקבעה, ואם יודיע זאת הרי שגם לא יהיה זכאי לפיצוי שיפסק לקבוצה.

בנסיבות מיוחדת בית המשפט רשאי לקבוע, שרק מי שהודיע על רצונו להיכלל בקבוצה, יכלל בה. דבר זה הוא חריג.

אני איני התובע, אבל אני חלק מהקבוצה שבשמה מתנהלת תובענה ייצוגית ואני רוצה להשתתף בדיונים – האם הדבר אפשרי?

כן. בית המשפט רשאי להתיר לחבר קבוצה שבשמה מנוהלת תובענה ייצוגית, וכן לגוף ציבורי או לארגון הפועלים לקידום מטרה ציבורית, להשתתף בדיונים אם מצא כי הדבר דרוש לשם ניהולה היעיל וההוגן של התובענה הייצוגית או לשם הגנה על עניינו של אותו חבר קבוצה.

הגשתי בקשה לתובענה ייצוגית והחלטתי להתפשר עם הנתבע, האם הדבר אפשרי?

כן, אך הדבר כפוף לאישור בית המשפט ביחס לכל הסדר שיוסכם, כולל ביחס לתשלום לתובע הייצוגי ולעו"ד המייצג בתיק.

חשוב להדגיש, שחל איסור על התובע או על העו"ד לקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר, אלא באישור בית המשפט.

המטרה באיסור זה היא קודם כל להבטיח את האינטרס הציבורי באופן הטוב ביותר, ולמנוע מצב שבו הנתבע – שהוא לרוב בעל משאבים כלכליים ניכרים - "קונה" את התובע הייצוגי הספציפי או את העו"ד המייצג.

הסדר הפשרה מפורסם ברבים טרם אישורו, וכל אחד מחברי הקבוצה המיוצגת, היועמ"ש לממשלה וכן גופים ציבוריים שונים רשאים לפנות לבית המשפט ולבקש לשנות הסדר פשרה שלדעתם אינו לטובת הציבור.

מתי בית המשפט יאשר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית?

בית המשפט יאשר הסדר פשרה אם מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.

במקרים מסויימים בית המשפט רשאי למנות מומחה בודק, שיתן חוות דעת בהתייחס ליתרונות ולחסרונות של הסדר הפשרה מבחינת כלל חברי הקבוצה, בשים לב למכלול הנסיבות, ולכל עניין אחר כפי שיורה בית המשפט.

בית המשפט רשאי לאשר את הסדר הפשרה באופן מלא או בשינויים שיראו לו נדרשים.

ראיתי שמגישים תובענות ייצוגיות על מאות מיליוני שקלים. איך מחשבים את סכום התביעה?

אם ניתן להוכיח את הנזק באופן פרטני, מה טוב. אם לא, ניתן לבצע הערכה של הנזק. את הנזק מכפילים במספר חברי הקבוצה, נתון שאף הוא יכול להיקבע בהערכה. בכל מקרה, לשם הערכה ניתן להסתייע בנתונים סטטיסטיים, חוות דעת מומחה, נתונים על נתח שוק וכו'.

בית המשפט רשאי במסגרת החלטתו על מתן פיצוי כספי לחברי הקבוצה להורות על תשלום פיצוי כספי או על מתן סעד אחר, בשיעור ובאופן שיקבע, לכל אחד מחברי הקבוצה שהוכחה זכאותו לפיצוי או לסעד כאמור.

בית המשפט אף רשאי בנסיבות מסויימות להורות לכל חבר קבוצה להוכיח את זכאותו לפיצוי כספי.

במקרים מסובכים, בהם פיצוי כספי לחברי הקבוצה, כולם או חלקם, אינו מעשי בנסיבות העניין, בין משום שלא ניתן לזהותם ולבצע את התשלום בעלות סבירה ובין מסיבה אחרת, רשאי בית המשפט להורות על מתן כל סעד אחר לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, או לטובת הציבור בכללותו.

האם הנזק הנתבע חייב להיות נזק כספי?

לא. גם נזק שאינו כספי הוא בר פיצוי. בתי המשפט קבעו שלכל אדם חירות מפני התערבות בגופו ללא הסכמתו, ולכן תחושות שליליות ותחושות של גועל, וכן פגיעה באוטונומיה של הפרט, אשר זכאי לקבוע מה יכנס לפיו ולגופו וממה ימנע, מהווים נזק בר פיצוי. סכום נזק זה הוא פעמים רבות עניין של הערכה.

בית המשפט קבע שאני חלק מקבוצה בתובענה ייצוגית אבל אני רוצה להגיש תביעה עצמאית, האם זה אפשרי?

ככלל, כל עוד חבר הקבוצה לא ביקש להוציא עצמו מהקבוצה, הרי שפסק דין בתובענה ייצוגית יהווה מעשה בית דין לגבי כל חברי הקבוצה שבשמם נוהלה התובענה הייצוגית, ואין הם יכולים לתבוע באופן עצמאי.

מה הסיכון שלי אם הבקשה לאישור תובענה ייצוגית תדחה או אם התובענה הייצוגית תדחה?

נתבע שהפסיד בדין עלול להיות מחוייב בתשלום הוצאות ושכר טרחת עו"ד לצד השני. בשל מורכבות ההליך והמגמה להרתיע מתביעות סרק, בתי המשפט נוהגים בשנים האחרונות לחייב בסכומים יחסית גבוהים את מי שמגיש תובענות סרק ייצוגיות.

אני חושש להגיש תובענה ייצוגית, שכן אני מפחד מההוצאות שיוטלו עלי אם אפסיד.

המדינה הקימה קרן למימון תובענות ייצוגיות. תפקידה של הקרן לסייע לתובעים מייצגים במימון בקשות לאישור ותובענות ייצוגיות, אשר יש חשיבות ציבורית וחברתית בהגשתן ובבירורן. הקרן מסייעת למי שעומד בקריטריונים שנקבעו לעניין זה.

* עו"ד גיא קדם מנהל את פורום תביעות ייצוגיות ואת פורום קניין רוחני – זכויות יוצרים באתר הפורומים המשפטיים, עוסק ובעל ניסיון בתביעות ייצוגיות ובסוגיות מורכבות בתחום המשפט המסחרי..