בטחון עצמי לא לילדים בלבד

"זה לא איך שהם קוראים לך, זה מה שאתה עונה להם" אמר פעם הקומיקאי פילדס.

ביטחון עצמי הוא אחת מתכונות היסוד המאפיינות הצלחה בקרב האוכלוסיה המודרנית ומחקרים רבים מנסים לאורך שנים לרדת לעומקו לבחון את השפעותיו ולתת מענה לאלה שאין בם את היכולת הזו.

ביטחון עצמי בא לידי ביטוי בדרכים שונות. שפת הגוף של האדם הדובר, נינוחות והרגשת ביתיות והעדר מצבי מתח וחרדה.

ביטחון עצמי חיוני לאדם בחברה לאורך כל שלבי חייו. החל מממשחקי גן הילדים ועד לראיונות העבודה. 

פיתוח והעצמת ביטחון עצמי אצל מבוגרים וילדים כאחד, נותנת בידם כלי נאמן להגשמת מטרותיהם ומביאה למיצוי יכולתם. אדם בעל ביטחון עצמי הוא בעל כישורים חברתיים וזוגיים טובים יותר, בעל יכולת מילולית טובה יותר ונוטה לסבול פחות ממצבי דיכאון וחרדה, דבר שהופך אותו לאדם נינוח ובעל יכולת אישית טובה יותר מאדם חסר ביטחון עצמי.

יש גם כאלה

בבואנו לבחון את הגורמים למביאים לחוסר ביטחון מבחינים בחלוקה פנימית, בין גורמים פנימיים כגון תחושת חרדה וביישנות. וגורמים חיצוניים.

כגון שפת הגוף של האדם המביאים לחוסר ביטחון. ניתן לאתר חוסר ביטחון באיבחונים פסיכולוגיים ואישיותיים. אולם לרוב ניתן על פי בחינת התנהגותו של אדם לגלות  אצלו מאפיינים של חוסר ביטחון, גם ללא הכשרה מקצועית.

אדם הנוטה לחוסר ביטחון סובל לרוב מדימוי עצמי נמוך, תחושת סלידה מחזותו החיצונית ולא מכיר ביכולתו.

לרוב הוא נוטה לפתח יאוש העלול להביא לסף חרדה ודיכאון גבוהים, הבאים לידי ביטוי גם באובדן קשר עם הסביבה, ברגישות יתר ובפחדים שונים.

שפת הגוף של אדם הנוטה לחוסר ביטחון תהיה דלה, הוא ימעט בתנועות ידיים ובמחוות גופניות, קולו על פי רוב יהיה נמוך והוא ימהר בשיחה.

הסובלים מחוסר ביטחון עצמי, נוטים לדחות ראיונות, מתחמקים מעמידה אל מול קהל וברוב מכריע של המקרים קולם לא ישמע בכיתת הלימוד או במשרדי העבודה. הם נבלעים ונטמעים בחשש מה בלב כל אוכלוסיה בתקווה כי לא יבחינו בהם ונוהגים אף לייחס להם מידה של בורות. לעיתים נדירות הם אף עלולים לנהוג בתוקפנות כלפי גורמים מאיימים.

ביטחון בעצמי

חוסר ביטחון הוא אחד מענפי המחקר של הפסיכולוגיה הקלינית, הבוחנת את אישיותו של האדם וכיום נעשים מאמצים על מנת לשפר את יכולת הביטחון העצמי בקרב האוכלוסיה.

אחד הביטויים הבולטים ביותר לחוסר ביטחון בעידן המודרני הוא "חרדה חברתית", המתאפיינת בחוסר ביטחון וביישנות קיצונית הבאה לידי ביטוי גם בסימפטומים פיזיים, כגון כאבי בטן, הזעה וחולשה גופנית.

לרוב "חרדה חברתית" ניתנת לפיתרון בשילוב טיפול פסיכוטרפיסטי ותרופתי. לא כל חסר ביטחון סובל מחרדה חברתית וברוב המקרים אדם חסר ביטחון יכול לסגל לעצמו כלים פשוטים להתמודדות עם הגורמים המאיימים על תחושת הביטחון שלו.

לרוב יש קשר הדוק בין שפת הגוף של האדם לבין התחושות שהוא מקרין כלפי חוץ. שינויים קלים בשפת הגוף ובעיקר הקפדה על הרפיית שרירים מתוחים, עשויים להביא לשינוי בתחושת הביטחון הפנימית.

הכרה בחסרונות ופיתוח היתרונות שקיימים באדם יביאו לשיפור הדימוי העצמי.

מתן כבוד לזולת אך לא במחיר ויתור על כבודך, כמו גם עמידה על עקרונות יביא גם הוא לשיפור הביטחון העצמי.  

תרגול כל אלה יסייע לאדם בפיתוח בטחון עצמי. אך יש לזכור כי בבסיס כל אלה עומד הפתגם שטבע פילדס, המבטא את אחד מעקרונות היסוד בפיתוח ביטחון עצמי - תגובות נעימות והימנעות מתגובות תוקפניות הם המפתח לחיי חברה נינוחים ובטוחים.