תביעה ייצוגית – המדריך המלא

התביעה הייצוגית

מאת: עו"ד אפי אהרונוב

בשנים האחרונות תופסת התביעה הייצוגית מקום הולך וגדל בעולם המשפט הישראלי, וזאת, חרף גילה הצעיר והליכי לידתה הקשה המקוטעת. קוראי מדורי הכלכלה בעיתונות נתקלים כמעט מדי יום בידיעה אודות תביעה ייצוגית כלשהי, עד שדומה שתדירות פרסום ידיעות בנושא הולך ומשתווה לפרסום היום יומי של נתוני הבורסה. כמעט תמיד, מצוין בידיעה סכום התביעה המגיע לכדי מאות מליוני שקלים ואף יותר.

כפועל יוצא של התרחבות התופעה, מבשרים משרדי עו"ד רבים על הקמת מחלקות ייעודיות העוסקות בתחום וחלקם אף הכריזו על עצמם כ'משרדי בוטיק' המתמחים ועוסקים אך ורק בתביעות ייצוגיות. אף בדירוגים מקצועיים של משרדי עורכי-דין הנערכים ע"י גופים שונים נוסדה בשנים האחרונות קטגוריית דירוג של מומחיות ב'תביעות ייצוגיות' לצד 'דיני משפחה' ו'משפט פלילי'.

מהי תביעה ייצוגית?

תביעה ייצוגית היא תביעה אותה nנהל תובע יחיד, המכונה 'התובע המייצג', בשם קבוצה של בני אדם מבלי שהללו מינו אותו לתבוע בשמם. התביעה הייצוגית מאפשרת לאותו אדם לתבוע סכום משמעותי בגין נזק קל ערך שנגרם לו ואשר לא היה משתלם לו לתבעו מהמזיק לו לא ניתן לו לצרף לתביעתו את נזקי כלל חברי הקבוצה.  ניהול התביעה כייצוגית מתאפשר היה והיא הוגשה ע"י מי שרשאי להגיש תביעות ייצוגיות (ראה להלן). בנוסף, על התביעה לעורר שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים בקבוצה.

לדוגמא: ספק שירותי טלפון סלולרי גבה תשלום מסוים, שלא כדין, מכל מנויי השירות. עבור כל מנוי ומנוי מסתכם הנזק בסכום של 5 ש"ח. לאף אחד מהמנויים לא משתלם לתבוע את חמשת השקלים שנגבו ממנו בהתחשב בעלויות התביעה. התביעה הייצוגית מאפשרת למנוי אחד או מספר מנויים לתבוע את נזקיהם של כלל המנויים מבלי לקבל ייפוי כוח מכל אחד ואחד מהם. באופן כזה, סכום התביעה יכול לעמוד על מיליוני שקלים והופך להיות כדאי.

הורתו של מוסד התביעה הייצוגית בארה"ב רווית תאגידי הענק. הוא יובא לישראל במהלך שנות ה – 90 עם צמיחתן וחדירתן של חברות ענק למשק הישראלי כחברות שירותי הטלפוניה, חברות הכבלים, הבנקים ועוד. בשלב ראשון, נקבעו במספר חוקים הסדרים ספציפיים לתביעה ייצוגית בעילות ספציפיות. בתחילה שררה אי בהירות סביב השאלה האם ניתן להגיש תביעה ייצוגית רק בעילות המפורטות באותם חוקים ספציפיים או שניתן להרחיב את המוסד לעילות נוספות, אי בהירות שהגיעה לשיאה בפס"ד של ביהמ"ש העליון בו נחלקו ביניהם 5 שופטים בשאלה זו (דנ"א א.ש.ת. נ' מדינת ישראל (פורסם באתר 'נבו')). אי בהירות זו הגיעה לסיומה עם חקיקתו של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006.

באלו עילות ניתן לתבוע במסגרת תביעה ייצוגית?

חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006 מונה קשת רחבה של עילות שבגינן ניתן להגיש תובענה ייצוגית, כדלקמן:

1. תביעה כנגד עוסק לפי חוק הגנת הצרכן בעניין שבינו לבין לקוח.

2. תביעה כנגד מבטח, סוכן ביטוח או חברה מנהלת בעניין שבינם לבין לקוח.

3. תביעה נגד תאגיד בנקאי בעניין שבינו לבין לקוח.

4. תביעה בעילה לפי חוק ההגבלים העסקיים.

5. תביעה בזיקה לנייר ערך.

6. תביעה בקשר למפגע סביבתי.

7. תביעה בעילה לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים.

8. תביעה בעילת הפליה בעבודה.

9. תביעה בעילה לפי חוק שכר שווה לעובד ולעובדת.

10. תביעה בעילה לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

11. תביעה בעילה לפי חוק הוראות חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים).

12. תביעות בעילות מסוימות שבסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה.

13. תביעה בעילה לפי חוק העסקת עובדים ע"י קבלני כוח אדם (לרבות תביעה לתשלום שכר מינימום).

14. תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין (בגביית מסים, אגרות או תשלום אחר).

15. כל עניין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית. כך למשל, הוגשו לאחרונה מספר בקשות לאישור תביעה כתביעה ייצוגית עקב משלוח 'דואר זבל' (לאור תיקון מס' 40 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשס"ח – 2008 המוכר כ'חוק הספאם').

האם ניתן לתבוע רשות מרשויות המדינה בתביעה ייצוגית?

ניתן לתבוע רשות מרשויות המדינה במסגרת תביעה ייצוגית, למשל, בגין גביית סכומים שלא כדין, כדוגמת רשות מקומית שגבתה שיעורי ארנונה גבוהים מהמותר. ואולם, לא ניתן להגיש כנגד רשות תביעה ייצוגית לפיצוי כספי בשל נזק שנגרם ע"י גורם אחר בעילה של הפעלה או אי הפעלה של סמכויות פיקוח של הרשות, הסדרה או אכיפה של הרשות ביחס לאותו גורם. כך למשל, לא ניתן לתבוע תביעה ייצוגית כנגד הרשות לניירות ערך בגין הימנעות מאכיפת החוק שאפשרה לחברה נסחרת בבורסה לני"ע לגרום נזק לקבוצה של אנשים.

מי זכאי להגיש תביעה ייצוגית?

בראש ובראשונה, אדם שמשתייך לקבוצה הנפגעת באחת העילות שפירטנו לעיל, רשאי להגיש תביעה ייצוגית בשם הקבוצה כולה. בנוסף, ארגון שנושא התביעה נמצא בגדר אחת מהמטרות הציבוריות שלו, רשאי גם הוא לתבוע במקרה וקיים קושי להגיש את התביעה בידי אדם. כמו כן, נקבעו מספר רשויות ציבוריות שרשאיות לתבוע בעילה שנמצאת בגדר אחת מהמטרות הציבוריות שלהן.

כיצד יש להגיש תביעה ייצוגית?

בניגוד לתביעה רגילה שנפתחת בהגשת כתב תביעה, להגשת תביעה ייצוגית יש צורך באישור בית-המשפט.

על כן, בשלב ראשון על המעוניין לתבוע להגיש לביהמ"ש בקשה לאישור התובענה הייצוגית. על הבקשה להיות בכתב ויש לצרף אליה את נוסח כתב התביעה. יש להגיש את הבקשה אל בית המשפט המוסמך לדון בתביעה אם תאושר, הן מבחינת כללי הסמכות המקומית והן מבחינת כללי הסמכות העניינית.

מהם התנאים לאישור התביעה כייצוגית?

עם קבלת הבקשה, על ביהמ"ש לבחון האם מתקיימים במקרה הנדון התנאים המהותיים שבהתקיימם יש לאשר את הגשת התביעה כייצוגית. בנוסף לבחינת קיומן של שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, יבחן ביהמ"ש האם קיימת אפשרות סבירה שהשאלות יוכרעו בתביעה לטובת הקבוצה, ובנוסף, האם בירור התביעה כתביעה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת לבירור התביעה.

על מנת למנוע פגיעה בקבוצה עקב ניהול התביעה ברמה שאינה מספקת, יוודא ביהמ"ש כי עניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום-לב ע"י התובע הספציפי. תנאי זה גמיש יותר מקודמיו וביהמ"ש יסתפק לעתים בצירוף 'תובע מייצג' נוסף במקום דחיית הבקשה.

במקרה בו ביהמ"ש מאשר את התביעה אך התובע המייצג אינו עומד בתנאי הזכאות, ביהמ"ש יאשר את התביעה בכפוף להחלפת ה'תובע המייצג'.

בדומה לכך, באם התקיימו כל התנאים לאישור תביעה כייצוגית אך התובע המייצג אינו עומד בהם, ביהמ"ש לא יורה למחוק את התביעה אלא יאשר אותה, ויורה במקביל על החלפת התובע המייצג.

בהחלטתו לאשר את הגשת התביעה כתביעה ייצוגית מגדיר בית המשפט את הקבוצה שבשמה תנוהל התביעה. הנחת המוצא היא שכל מי שנכלל בקבוצה מסכים להגשת התביעה הייצוגית בשמו אלא-אם-כן הודיע לביהמ"ש על רצונו שלא להיות כלול בקבוצה. בנסיבות מסוימות, יכול ביהמ"ש להורות שקבוצה תכלול רק את מי שהודיע לביהמ"ש במפורש על רצונו להיכלל בה. יודגש כי היכללות בקבוצה 'כובלת' את הכלול בה לפסק הדין הסופי בהליך וממצה את הדיון בעילת התביעה שלו.

על החלטת ביהמ"ש לאשר הגשת תביעה כייצוגית ניתן לערער רק בכפוף למתן רשות של ביהמ"ש שנתן את ההחלטה או ערכאת הערעור. מאידך, על החלטת ביהמ"ש שלא לאשר הגשת תביעה כייצוגית ניתן לערער לערכאת הערעור ללא צורך במתן רשות.

האם הגשת תביעה ייצוגית חוסמת הגשת תביעות אחרות באותה עילה?

באם מוצא ביהמ"ש כי הוגשה תובענה קודמת בשם אותה קבוצה או קבוצה הדומה לה בעיקרה, עליו להורות על העברת הדיון לביהמ"ש בה נדונה התביעה הראשונה.

באם הדמיון בין התביעות מצומצם יותר ונוגע רק לשאלות משותפות או דומות של עובדה או משפט, ביהמ"ש אינו חייב להעביר את הדיון אך רשאי לעשות זאת. אם מדובר בתביעה ייצוגית נוספת שמוגשת בשם אותה קבוצה יורה ביהמ"ש על מחיקת התביעה המאוחרת. במקרים אחרים, רשאי ביהמ"ש להורות על איחוד הדיון בתובענות מבלי למחוק אחת מהן ולעתים אף למחוק דווקא את הראשונה. כדאי לדעת כי הנהלת בתי המשפט מנהלת 'פנקס תובענות ייצוגיות' הפתוח לעיון הציבור ובו מפורטות כל התביעות הייצוגיות שהוגשו כך שכל תובע פוטנציאלי יכול לבדוק, בקלות יחסית, באם הוגשה כבר תביעה ייצוגית בנדון.

כיצד מתחלק הסעד הכספי בין חברי הקבוצה היה והתביעה התקבלה?

היה והתקבלה התביעה הייצוגית רשאי ביהמ"ש להורות על פיצוי כספי לכל אחד מחברי הקבוצה שהוכחה זכאותו לסעד. אפשרות אחרת היא להורות שכל מי שיוכיח את זכאותו יהיה זכאי לסעד. לעתים, כשקיים קושי להוכיח זכאות של כל פרט, נפסק סכום גבוה למטרה ציבורית ש'מתקנת' את העוול נשוא התביעה: למשל, תשלום לארגון הקשור לנושא התביעה או מבצע הנחות של הנתבעת המיועד לכלל הציבור.

על מנת לעודד אנשים פרטיים להגיש תביעות ייצוגיות מורה ביהמ"ש על תשלום מיוחד של 'גמול תובע', לתובע המייצג, אשר מושפע מגורמים שונים כגון מידת הטרחה של התובע ומידת התועלת לציבור בתביעה. במקביל, פוסק ביהמ"ש סכום גלובאלי כשכר טרחה לעורכי דינו של התובע אשר אינם גובים שכר מהלקוח במהלך הדיון בתביעה.

הסדר פשרה בתביעה ייצוגית

חלק ניכר מהתביעות הייצוגיות מסתיימות בהסדר פשרה בין התובע המייצג לנתבעת. לעתים, מושג הסדר הפשרה עוד במהלך הדיון בבקשה לאישור התביעה כייצוגית.

על-מנת למנוע מצב בו התובע המייצג והנתבעת ירקחו ביניהם הסדר פשרה שייטיב עם התובע המייצג אך יקפח את זכויותיהם של כלל חברי הקבוצה נקבע מנגנון של אישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית. כך, בעוד שלתובע הייצוגי ולבא-כוחו נקבע בהסכם סכום כספי גבוה כ'גמול תובע' וכשכר טרחת עו"ד, כלל חברי הקבוצה לא מתוגמלים באופן משמעותי.

על כן, כל הסדר פשרה בתביעה ייצוגית לא יאושר אא"כ קיבל אישור של בית המשפט שבוחן את הגינותו. בנוסף, ניתנה בחוק ליועץ המשפטי לממשלה, אדם הנכלל בקבוצה, ארגון או רשות ציבורית רלבנטיים הרשות  להגיש התנגדות להסדר פשרה בטרם אושר ע"י ביהמ"ש. ביהמ"ש יכול אף להורות על העברת ההסכם לבדיקת בודק חיצוני בטרם החלטתו אם לאשר את התביעה.

כך לדוגמא, דחתה לאחרונה כב' השופטת ענת ברון מביהמ"ש המחוזי בת"א הסדר פשרה בין תובע מייצג לחברת עלית וחברת האם שטראוס תוך קביעה שההסדר שהוצע ע"י הצדדים מהווה ניצול של הציבור לצורך קידום ענייניהם של התובע, בא-כוחו והנתבעת. בתביעה זו נטענן כנגד הנתבעת כי היא מטעה את צרכניה בנוגע למשקלם של וופלים מתוצרתה.

בשלב מוקדם של הדיון בבקשה לאשר את התביעה כייצוגית הגיעו הצדדים להסדר פשרה לפיו התובעת תשלם 'גמול תובע' לתובע ושכ"ט לעורך דינו. באשר ליתר חברי הקבוצה, רוכשי המוצרים, נקבע כי הללו יבואו על פיצויים במסגרת מבצע שתערוך הנתבעת בו תמכור את הוופלים במארז מיוחד ותוך הנחה במחיר.

השופטת פסלה הסדר זה כיון שהוא אמנם מטיב עם התובע, בא-כוחו ואף עם הנתבעת שזוכה לקידום מכירות בזכות מבצע המכירות נשוא ההסכם אך כלל לא ניכרת ההטבה עם ציבור הצרכנים חברי הקבוצה (ת.א. (ת"א) 1729/06 דרול שר נ' עלית ממתקים בע"מ ואח'. פורסם באתר 'נבו').