במסגרת הסדר הראיה באתי לאסוף את בני מביתו וגרושתי (אמו) פתחה את הדלת למחצה.
אני עמדתי כבכל פעם שאני מגיע לאסוף את אותו - מחוץ לדלת הדירה.
כאשר בני יצא מהדירה ביקשתי מגרושתי שתשים נעלי ספורט בתיק מכיוון שראיתי שבני נועל כפכפים - העדפתי שיהיו נעליים סגורות על כל מקרה.
היא הצביעה על נעלי ספורט מלוכלכות, מרופטות, בלויות, קרועות מכל כיוון שהיו זרוקות ליד הדלת ואמרה שאקח אותן.
אמרתי לה שאלו נעליים שצריך לזרוק לפח ושאני משלם מזונות ממיטב כספי כדי שתדאג שיהיו לו נעליים נורמליות.
היא הצביעה על נעליים אחרות שאקח, אמרתי לה שאני לוקח את שתי הזוגות ושאת הישנות אני אזרוק כי המקום היחיד שראוי להן זה הפח.
היא התעצבנה ואמרה שאקח רק זוג אחד ושאחליט איזה מהן.
אמרתי לה שאקח את החדשות יותר ומסרתי אותן לידה במטרה שתכניס אותן לשקית שאוכל לקחת איתנו.
לאחר מכן לקחתי את הנעליים הבלויות ואמרתי שאקח אותן כדי לזרוק לפח.
התחיל בינינו ויכוח מילולי.
הנעליים הבלויות היו בידי והחדשות בידה.
אמרתי שהמקום היחיד של הנעליים הישנות הוא בפח ועשיתי תנועה עם היד של זריקת הנעליים לפח.
מסיבה לא ברורה הגרושה חשבה כנראה שאני מתכוון לזרוק עליה את הנעליים , למרות שלא הייתה לי שום כוונה כזאת - ולרגע סגרה את הדלת אך לא עד הסוף ולאחר מספר שניות יצאה בזעם אל מחוץ לדירה וזרקה עליי נעל אחת מזוג הנעליים שהחזיקה ביד ופגעה בי בחוזקה בכתף.
כתגובה צעקתי לה:"מה את עושה? את לא נורמלית! ככה מתנהגים?"
לאחר שאמרתי לה שתביא את הילד כדי ללכת מהמקום, היא הוציאה אותו והלכנו לדרכנו, הגענו לרכב ונסענו לכיוון הבית שלי.
הבן שלי גולל בפניי וגם בפני אשתי את שראה שאמו עשתה, אמר שוב ושוב שאמא זרקה על אבא נעל - הוא היה עד לכל התקרית הזאת מתחילתה ועד סופה.
האם ניתן לתבוע את הגרושה על מה שעשתה לי?
|