אני שוכרת בית קרקע שהוא דו מאז פברואר 2023. הבעלים של הנכס הצמוד אליי, החלו בשיפוץ מסיבי (שידעתי שמתוכנן בטרם חתמתי על החוזה) וזאת לפני כמה חודשים כבר. מאז החלו השיפוצים אני מצאתי שהפועלים נכנסו לי לשטח כמה וכמה פעמים, לכאורה לצורך השיפוץ, אבל ללא רשותי או אפילו ללא עדכון. לאחר הפעם הראשונה שזה קרה ביקשתי מהפועלים ובעלת הנכס הצמוד שאם יש להם צורך להיכנס לשטח שלי שיעדכנו אותי בטרם זה קורה. לא הייתה לי שום כוונה לא לאפשר להם לבצע את עבודתם, פשוט התחושה שיש מצב שמישהו מסתובב לי בשטח כשאני לא נמצאת או שמישהו עלול להופיע פתאום בחצר (כמו שקרה כבר) מאוד לא נעימה. הן הפועלים והן בעלת הבית אמרו לי "אין בעיה נעדכן אותך, נטפל בזה..." כל פעם שאירע מקרה כזה אך זה המשיך לקרות. עירבתי גם את בעל הבית שלי, אך זה לא פתר את הבעיה. בשלב מסוים, הם התקינו מס רב של עמודי עץ בתוך הגינה שלי תוך שהם משחיטים את סידור הגינה (איזור מתוחם בחצץ ויריעות על הקרקע נגד צמיחה של עשב שוטה) עמלתי על סידור השטח זמן רב, מכספי שלי, והם פשוט הרימו את היריעות ופיזרו לי את החצץ כדי להניח אץ המוטות. מה שעוד יותר פגע בי זה שהם אפילו לא ניקו אחריהם לאחר שסיימו עם השלב הזה של הבניה, רוב המוטות נשארו אצלי בחצר, המון אשפה של חומרי בנייה נזרקה לשטח שלי, כולל חוטי ברזל חלודים שאני כל הזמן אוספת כי אני מפחדת שמישהו יפצע. לא יהיה מיותר לציין שאני אם חד הורית לתינוק בן פחות משנה, שלא מקבלת מזונות, עובדת במשרה מלאה ומאוד מכביד עליי לנסות ולהתנהל מול הבעיות שהולכות וצצות כל הזמן, אני מאחרת לעבודה לפעמים בגלל זה אפילו. בשלב מסוים התחלתי יותר ויותר לערב את בעל הבית שלי, בטענה שאני באמת לא מצליחה לפתור את הסיטואציה בדרכי, וניסיתי כ"כ. בעל הבית בחור מאוד נחמד, לא מתעלם, לא עושה בעיות כאשר יש איזשהן תקלות בבית וצריך לשלם לאיש מקצוע. אנחנו ביחסים ממש טובים. ובכל פעם שפניתי אליו וביקשתי שיתערב כי לא שמים עליי הוא עשה זאת. הבעיה היא שזה גם לא עזר. הם לא ניקו את הפסולת, לא הפסיקו להיכנס כשהם צריכים, לא עדכנו אותי אף לא פעם אחת מראש שהם נכנסים כמו שביקשתי כל כך יפה כל כך הרבה פעמים. ואז התחילה המלחמה, ומכיוון שאין ממד בבית, כמובן שעברתי עם בני התינוק לבית הורי. למרות החשש הכבד, לאחר חודשיים אצל הורי החלטתי לחזור הביתה. פניתי לבעל הבית והסברתי לו שבשל המלחמה לא יכולנו להיות בבית ושבגלל שעדיין יש תחושה של חוסר ביטחון ובנוסף הפועלים הערבים שממשיכים להיכנס (שמאז שהחלה המלחמה הפלישות שלהם קיבלו גוון הרבה יותר מחריד ומטריד), ובנוסף שיתפתי אותט שמקור הכנסתי הושפע מגיוון שמבוסס בין היתר גם על יעדי מכירות שמאוד נפגעו בגלל המצב. ביקשתי ממנו אם נוכל להגיע לאיזה הסדר של הנחה לפחות מתחילת המלחמה. ההודעה שהשיב לי למחרת היום בוואטסאפ הייתה רגילה לגמרי ("על מה חשבת מבחינת השכר דירה? ואני מטפל בעניין השכנים") ההודעה הזו הייתה ב30 בנובמבר וזו הפעם האחרונה ששמעתי ממנו עד היום למעט 3 וואטסאפים לאקונים, קצרים, לא קשורים לנושא ההודעות שלי ממש, וזה כבר היה מוזר אבל ממקום של הבנה שלכל אחד מאיתנו יש את הצרות שלו ובטח בימים אלו אי אפשר לשפוט אנשים כל כך מהר כל התנהגות משונה... חשבתי שעסוק ויחזור לעצמו ולתקשר איתי כמו בכל השנה האחרונה תוך כמה ימים. אבל זה לא קרה. הוא לא ענה לי לטלפונים, לא להודעות, הפסיק להתייחס לנושא ההנחה בשכד שממש היינו בעיצומו של השיח על זה. כעת, אפרט את האירועים, תקלות שאירעו בזמן שהבן אדם פשוט נעלם מהעולם ואשמח מאוד אם תוכל להכווין אותי באשר לדרך הנכונה לפעול. 1. הפועלים חתכו את הגדר שלי והורידו לחלוטין חלק משמעותי ממנה למען האינטרסים שלהם. 2. הכלבה שלי ברחה לי מהבית קרוב ל10 פעמים. התחננתי, כי פחדתי שהיא תתקוף אותם או תעלם לי יום אחד. 3. ריהוט המרפסת שלי הוכתם בשפריצים של בטון, כך גם המדרגות מהבית לחצר והמעקה שסיימתי לצבוע אותו מחדש רק לפני כמה שבועות. בהמשך גם 2 וילונות לבנים שלי שהיו תלויים במרפסת הושחטו עם כתמי בטון. זאת מכיוון שהם הורידו כעת חלק נוסף של הגדר שהם הרימו כדי לבודד לכאורה ולמנוע את מה שקרה. חבל שלא אמרו לי הייתי פשוט מורידה את הוילונות. למה אני צריכה לשלם מחיר כל כך כבד, נפשית פיסית כלכלית ? 4. ואז הופיעה משום מקום סתימה טוטלית של ברז הכיור במטבח. במשך שבועיים שטפתי כלים באמבטיה! המים לא היו מתנקזים כלל, ממש עמדו שעות וימים עד שרוקנתי אותם בעצמי. לאחר שבועיים שאני לא מקבלת מענה מהבעל הבית נשברתי מהכאוס שנוצר לי בבית, ערימות של כלים, סירים באמבטיה ואני גם ככה לא במצב שיש לי איזשהו משאב עודף כרגע, מכל הבחינות אני נותנת מעצמי את המקסימום בכל יום מחדש אך אין לי את המרווח להכניס בלתמים בסדר גודל כזה. שוב הייתי מאחרת לעבודה, שוב הייתי צריכה להשאיר את בני אצל הורי או המטפלת כל כמה ימים על מנת שאצליח להתמודד עם הבלגן. בסוף שהבנתי שהוא לא הולך לחזור אליי, הזמנתי אינסטלטור. ללא ידיעה מתי אוכל לקבל את ההחזר מהבעל הבית. כלומר, ביקשתי ממנו הנחה התחשבות בשכד ויצאתי עם אקסטרה הוצאות שאין מי שיחזיר לי אותן לפחות כרגע. האינסטלטור המופתע, הצליח להוכיח לי שיצקו לי בטון או מלט לתוך הצינורות. הוא ביקש והתחנן שאתן לו לדבר עם בעל הבית שיסביר לו מבחינה מקצועחת מה מתרחש פה. כי המצב הזה מורכב ולא פתיר ברמתו ללא אישור של הבעלים. לא ניתן לנקות את הבטון כמובן, הסתימה בהינה תישאר עד אשר אחד מהצדדים יעשה מעקף בצנרת. הוא מאוד רצה לפתור לי את הבעיה הייאוש היה ניכר על פניי ובקולי אך הוא לא רצה ובצדק לעשות פעולה שכזו בלי לידע את בעל הנכס ואני לגמרי הייתי בצד שלו. 5. ואחרון חביב, לאחר ששוב ניסיתי לחזור הביתה עם בני, עם רדת הגשמים בשבוע ומשהו האחרונים, גיליתי שנהר זורם לי מץקרת המטבח, ומהר מאוד הגיע לחשמל וקיצר את כל הבית. מצאתי את עצמי בלב כבד וכואב מתקשרת להוריי בעשר בלילה, שיגיעו בדחיפות, הערתי תינוק בן כמה חודשים והוצאתי אותו מהמיטה שילך לישון אצלם. המצב היה מסוכן, הוריי אפילו חששו שאשאר שם בעצמי ושהמים שהגיעו לחשמל וממשיכים להתמלא לאורכה ולרוחבה של תקרת המטבח יגרמו חס וחלילה לשריפה. אני התעקשתי להישאר, מכיוון שרצפת המטבח הייתה מלאה במים והפרקט ניזוק, מכיוון שהרגשתי מחויבות להשגיח ולתפעל את הנזילה שלא תביא לנזקים יותר ויותר גדולים ממה שכבר קיים עכשיו. זה הסיוט שלי. אשמח לעצה. אה ו... בפברואר מסתיים החוזה, כמובן שאני אמורה להמשיך ולחתום עוד שנה, אך למען האמת הייתי בטוחה שבשלב הזה, או אפילו 3 חודשים לפני סוף החוזה - נייצר את הארכת חוזה. הסתכלתי בחוזה וראיתי שאשתו של הבעל בית גם כן רשומה כבעלים של הנכס אך לא היא חתמה על החוזה. אלא רק הוא. בחיים לא פגשתי אותה או דיברתי איתה. תוהה אם זה כיוון שכדאי לנסות...
תודה רבה
|